לכאורה, אבל רק לכאורה, כולנו צריכים להודות ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, על שהושיע אותנו מהמבוכה של פרשת פרס ישראל. כמבוגר אחראי הוא הושיט חבל לראש הממשלה בנימין נתניהו ואפשר לו לרדת מהעץ עם מעט כבוד. אבל למעשה וינשטיין פעל מעבר להגדרת תפקידו.
אין להעמיד פנים: העובדה שמראשית דרכו של פרס ישראל שר החינוך הוא זה שמאשר את הרכבי ועדות השופטים - מגדירה את הפרס כפוליטי במהותו (לאו דווקא מפלגתי), ומי שיחקור פעם את הנושא ימצא בוודאי ממצאים נוספים בעניין הפוליטיזציה של פרס ישראל. ואולי הגיע הזמן להעביר את האחריות לנשיא המדינה.
שרבוב הבחירות בחוות הדעת המשפטית טועה ומטעה. היא שוות ערך לחוות דעת שקוראת לראש הממשלה להימנע מלנאום בקונגרס האמריקאי מטעמי בחירות. מי מאיתנו היה מוכן לקבל חוות דעת משפטית כזאת?
התרעות פיקוד העורף