נכמר לבי לשמע עורכי הדין של חנין זועבי וברוך מרזל בבית המשפט העליון בקשר לפסילת מועמדותם לכנסת. חשבתי שאולי הפעם יש לאפשר לשניהם להדליק משואה בערב יום העצמאות, לתפארת מדינת ישראל. היא על אהבה ללא גבול לארץ ישראל ולעם ישראל, והוא על מלחמתו ההרואית, העיקשת והבלתי מתפשרת בגזענות.
ועכשיו ברצינות: מי שאינו ראוי לציון לשבח הוא בית המשפט העליון. לא היה קשה לנחש - וכך העריכו רוב הפרשנים - שבית המשפט העליון לא יצעד צעד נוסף ויוקיע את הבוגדנות והגזענות וירחיק את השניים מבית הנבחרים הישראלי, פסגת ומעוז הדמוקרטיה.
כעבור 20 שנה לא היסס בית המשפט העליון בראשות השופט אהרון ברק לפסול את רשימתו ומועמדותו של הרב מאיר כהנא לכנסת בשל גזענות מופלגת. תנועת אל־ ארד נפסלה, רשימת כך נפסלה, והשמיים לא נפלו. מדינת ישראל נשארה דמוקרטית ויהודית, ואורו של בית המשפט העליון לא רק שלא עומעם, אלא אף הואר באור יקרות.