אין ספק שכשנתניהו רוצה, הוא יודע לשים נושאים על סדר היום. אין כלי תקשורת בארצות הברית שלא דיווח על הנאום בקונגרס בכותרות ראשיות. אבל הבעיה של נתניהו היא שרוב כלי התקשורת לא סובלים אותו, ולא מדובר בכלי התקשורת הישראלים.
נכון שיותר מדי כלי תקשורת זרים הפכו אנטי-ישראליים בשנים האחרונות, אבל נתניהו, על כל כישוריו, רק מרע את המצב. גם מעט העיתונאים שעדיין נחשבים לאוהבי ישראל סולדים ממנו באופן אישי. באופן אירוני, הכישרון שלו הוא גם הטרגדיה שלו. דווקא בגלל שהוא כובש כל כך במילותיו, הוא מאכזב כל כך במעשיו. הוא יודע להגדיר באופן נפלא את כל הבעיות, יש לו עדיין קבוצת מריעים, אך ככל שעובר הזמן הם מתמעטים.
התרשמנו מהנאום, ובלי ציניות - יפה שיש מישהו שמדבר כל כך יפה בעד ישראל. זה לא מובן מאליו. אבל בשבוע הבא הנאום הזה יישכח, ושוב יצופו הנושאים הכואבים שדורשים פתרון ולא רק מילים. בדיוק כפי שנתניהו הוכיח שהוא יודע לשאת נאום מרגש, הוא גם הוכיח הרבה יותר פעמים שמעבר לכך הוא לא באמת מסוגל לנהל מדיניות שפותרת בעיות. לא מבפנים, וגם לא מבחוץ. הנאום, זה כל מה שיש.
התרעות פיקוד העורף