מאז שכיפוש קיבלה אותו מרשויות הרווחה ברוסיה שלשום, הוא לא ירד לה מהידיים. כאשר הוא הפך לשלנו רשמית, תו מרותי לה: אז מה, כיפוש? משפחה, הא?
מה פתאום, קטן עלי. אני מסיים לעבוד באחת וחצי לפנות בוקר, נרדם בשלוש וחצי, מה זה בשבילי לקום בשבע? אז מה אם כל החיים אני קם ב-11 לפחות? את רוצה גם שאהיה בוועד של הגן? עם האמהות החד-הוריות האפוטרופאיות בשכונה, שמדברות עם הצאצא רק באנגלית וצרפתית? ״לא, מאמי, זה לא יקרה. נכון שאני לא רחבת אופקים כמוך, שקוראת את ה׳סידני הראלד׳ וה׳טוקיו טיימס׳ בנט, אבל אני לא מכניסה את הראש לתוך פה של לביאה, גם היא כבר פוחלץ. אתה פטור מהוועד״.
את שומעת, כיפוש, כדאי שניקח את סאשה לחוג קרב מגע לפי תורת דניס האנובר. הוא פיתח שיטת הגנה ושליטה עצמית, שנקראת דניס הישרדות. זה מדהים, הילד יהיה ממושמע, חסר פחד גם מגדולים, וילמד להגן על עצמו. מה את אומרת? אני אקח אותו לחוג, יש בהרצליה, זה עלי. ״תגיד לי, אתה פסיכי? מה נסגר איתך? הילד בן שנתיים וחצי״.
מה קרה לך? הוא הולך לגן ואח״ב לבית ספר. את יודעת שילדים הם כוחניים ואכזרים. אם יפגין חולשה, עוד יסנג׳רו אותו. ״אמא שלו מרוקאית, הסר דאגה, היא תשמור עליו״.
אבל הבדאי הלאומי שלנו, ראש ממשלה שמשקר לנו בכל יום נתון, לא רואה את ניצולי השואה, שלא חיים כמו אלי ויזל, בכבוד וביקר. להזכיר את ויזל ולהתעלם במפגיע מאנשים ששרדו את התופת כמוהו, זה פשע של הונאת האנושות. בזבזנו כאן 11 מיליארד דולר על הכנה לתקיפה באיראן שלא הייתה, רק בשנים של ביבי כרה״מ. בשליש מהכסף הזה היינו דואגים לכל מחסורם של ניצולי השואה, ופותרים את בעיית חוסר המזון של כל עניי הארץ. אבל את ביבי מעניינות התשואות הרפובליקניות ששלדון אדלסון קונה בשבילו מכספי מהמרים. בארץ הוא הרי לא מסוגל לקבל הנהון מהציבור, בטח שלא מחיאות כפיים.
התרעות פיקוד העורף