במו"מ הקואליציוני שהתנהל אחרי בחירות 2009 ייצגתי, כעורך דין, את האיחוד הלאומי. זה היה לפני נאום בר אילן, אבל למרות זאת חיברתי טיוטות הסכמים שבהן דרשנו התחייבות שהליכוד לא יסכים להקמת מדינה פלסטינית. אלא ששליחי נתניהו סירבו להתחייב ואפילו לא הסכימו לצרף להסכם, כנספח, נאומים של נתניהו שבהם הסביר ברוב כישרון את הסכנות הטמונות בעצם קיומה של מדינה פלסטינית. לא עבר זמן רב והגיע הנאום המפורסם בבר אילן, והתאמתו החששות שקיננו בנו מלכתחילה לגבי נתניהו.
***