כמו העורב מתיבת נוח, גם חלקים רבים בשמאל של היום נטולי מעוף, חזון וערכים. מלאי פסימיות וציניות מאוסה. ״רע, רע פה״, הם קוראים בקול כדי להסתיר את העובדה שאין להם את האומץ ולא התושייה למצוא את חוף המבטחים שבקצה האופק. הם אפילו לא חשים בנוח עם הספינה. פוסט־ציונות קוראים לעורב הזה.
הם טועים כי ישראל היא אחת המדינות היחי־ דות במערב שחמקה כמעט לגמרי מן הסע־ רה הכלכלית שממנה נפגעו כמעט כל אומות אירופה וארצות הברית. אבל העורבים, כאמור, לא רק טועים אלא גם מטעים.
אם זה היה תלוי בעורב של נוח, האנושות הייתה תקועה בתיבה עד היום. אם זה תלוי במקהלת העורבים של השמאל האנטי־ציוני, תמיד יהיה פה רע. אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. כמו היונה שהביאה לתיבה עלה של זית, אנחנו נבוא לקלפי ביום שלישי עם פתק למפלגה ציונית. כדי שימשיך להיות פה טוב.