זהו. תמה מערכת הבחירות. בעוד יומיים יחגוג העם את יום הבוחר. כל אחד נושא עמו מטענים רגשיים, אהבות ושנאות לפוליטיקאים ולפוליטיקה. קשה לא להקשיב לנהמות הלב שלא להמשיך במסורת ההצבעה למפלגה זו או אחרת. קשה להתנתק ממה שהאבות והאמהות הצביעו והנחילו ליורשיהם. ובכל זאת, יש רגעים בחיים שבהם הצורך להתעלות, להביט קדימה, גובר על הקול פנימי.
מעמיסים עלינו הפחדות של השמדה. גם המילה שלום אינה מגונה. כן, צריך לעשות הכל כדי להביאו. אסור לחשוב שהשלום ממתין מעבר לפינה. הפלסטינים עושים הרבה כדי להכשיל את המאמצים להסדר, אין זה אומר שאסור לנסות, פעם אחר פעם. בסוף הוא אולי יגיע. מי שמתייאש מן המאמצים להביא את השלום, אינו ראוי להיות מנהיג בישראל.