גילוי נאות. כותב השורות אינו איש פוליטי. לא שמאל ולא ימין. תמיד אצביע עבור מפלגות דתיות עקב דאגתי לחינוך נכדי. בעידן של קיטוב ותחושת רדיפה שחש הציבור החרדי, חשוב לי להאיר פינות לא ידועות של איתותים חיוביים מהצד החילוני. חשוב שהציבור החרדי ידע עליהן והצד החילוני ידע כי האיש החרדי אינו אטום לאותות האלה.
לפני ראש השנה התארגנה הרבנות הצבאית לקראת שנת השמיטה במטרה לספק אוכל מהדרין לחיילים שאינם סומכים על היתר המכירה, ולוודא שבבסיסים שכן יאכלו מהיתר המכירה הכל יתנהל תחת השגחה קפדנית.
במסגרת ההסתה נגד הציבור החרדי פורסם כי הרבנות הצבאית ״נכנעה״ לכפייה החרדית ובמקום לסמוך על היתר המכירה, הרי שכל התוצרת שצה״ל ירכוש בשנה זו תהיה מחו״ל, בלי להיכנס לפירוט של ירקות, שגם בשנים רגילות נרכשים בחלקם בחו״ל.
היה זה שקר. החקלאים הוטעו והקימו קול צעקה. ההסתה החלה. קם איש ציבור חילוני שהבין בחושיו שמשהו בסיפור לא הגיוני וכנראה נפלה טעות. הוא לא רצה ששוב תפרוץ הסתה נגד הציבור החרדי ובמקרה הזה גם נגד הרבנות הצבאית. הוא פנה לאדם ממכריו שבעבר היה בכיר מאוד ברבנות הצבאית, קישר אותו עם מזכיר תנועת החקלאים וביקש משניהם ללבן את הסוגיה. אותו ידיד קיים בירור בין ראשי הרבנות הצבאית וראשי תנועות החקלאים, ובראשם מאיר צור.
הפגישה נוהלה ברוח חברית, רק על סמך עובדות. ראו זה פלא. תוך חצי שעה כל הבעיות נפתרו. המשתתפים מהצד החקלאי הבינו שמישהו הטעה אותם. הם הודיעו למי שפרסם את הידיעה שיש לרדת מהסיפור כולו.
ההסתה הופסקה. אותו מנהיג חילוני האחראי להפסקת ההסתה לא ביקש פרסום. הוא הסתפק בזה שההסתה נגד הציבור החרדי והדתי נגדעה. אותו מנהיג, שמו יצחק (בוז׳י) אייזיק הלוי הרצוג.
ומכאן לאישיות חילונית אחרת, שגם התנהלותה ראויה לשבח על ידי הציבור החרדי. היה זה בשנת תשנ״ו. בבסיס חיל האוויר בחצרים התקיים ערב הסברה לקראת ראש השנה. הנוהג היה שמפקדי הבסיסים היו פותחים במילות נימוסים ואחר כך מזמינים את הרב לשאת את דברו.
האולם היה מלא. טייסים, אנשי מנהלה, תחזוקה. קם מפקד הבסיס, תא״ל בדרגתו, ועלה לבמה. במקום כמה מילות נימוסים וסיכום כללי של השנה החולפת, הוא הוציא כיפה מכיסאו וחבש אותה. פתח מחזור לראש השנה והחל לקרוא מתוכו בקריאה אטית ובהתאמה את תפילת ״ונתנה תוקף״, מהחל עד כלה.
הוא סיים את התפילה ורטט של קדושה השתרר בקהל. לאחר מכן הזמין את הרב לשאת את דברו. אותו רב חש שדבריו מיותרים. מפקד הבסיס עשה את כל העבודה. מפקד חילוני לחלוטין אך בעל חוט שדרה עתיק של קצין צבא יהודי שכנראה ירש את ערכיו מקציניו וחייליו בצבאו של דוד המלך.
את יחסו הערכי לערכי התורה גילה אותו מפקד גם במקרה אחר. היה זה כאשר הרב של הבסיס שלו הותקף על שהזמין מרצה תורני למסור שיעור בפני חיילים דתיים. קרא לו המפקד ולאחר ששמע את הסברי הרב היחידתי התפלא. ״נו, ומה יקרה אם כמה חיילים ילמדו תורה? אם היו אומרים שיש חשש שכמה חיילים עלולים להיות מושפעים מאיזו הרצאה ויידרדרו חלילה, אני מבין, אבל בגלל חשש שכמה חיילים ילמדו תורה עושים את כל הרעש הזה?״, גיבה המפקד את רבו.
למפקד הזה קוראים האלוף עמוס ידלין. חרדים וחילונים, יש עתיד משותף. בל ייאוש.