עול עמוק, מבט חודר, ראש נע מעט קדימה. כפות הידיים מתחברות, הקול יורד בחצי טון, חיוך בזווית הפה. קאט. מישהו שבר כאן את המצלמה. והוא עושה את זה כל כך בטבעיות, הוא כל כך לא מתאמץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו. קוראים לזה כריזמה, ועל פי הסקרים האחרונים זאת אחת התכונות הכי מוערכות יתר על המידה במערכת הבחירות הנוכחית.
קמפיין הליכוד נשען על משילות ועל איראן. אבל בראש ובראשונה, הוא היה אמור להישען על הכריזמה של נתניהו, זו שמשדרת כוח ועוצמה ושיקול דעת. אפיל שהוא כולו גבריות כמעט כוחנית.
הציבור רוצה תשובות. גם אם הן נאמרות בקול קצת מהוסס, בלי דפיקות על השולחן, בלי כישרון משחק, בלי פירוטכניקה, בלי זיקוקים. את ההופעה הזאת אנחנו רוצים שקטה, אנפלאגד, במה קטנה. אבל שנאמין שזה ששר את המילים גם מתכוון אליהן.