מרגע פתיחת הקלפיות אפשר כבר להתחיל לערוך סיכומים של מערכת הבחירות.
הייתה יצירתיות והיו הומור ושנינות. והייתה גם נפילה של הליכוד, שלא לקחה בחשבון שגם בהומור וגם בבחירות יש קווים אדומים. סרטון חמאס יכול אולי לשעשע את מי שאינו מעורב רגשית, או סתם חייזר, אבל אצלנו מעורבים בכל דבר הרבה רגש והרבה כבוד. ושניהם נפגעו. מאוד.
נתניהו לא יפסיד קולות בשל כך, אך ייתכן בהחלט שמי שכבר התנדנד גם כך, אימץ את העלבון לרשימת ה״למה לא״. בכלל הרשת, ועמה הסרטונים, עוד לא יכולים להכריע בחירות, סימן מעודד לכך שהקדמה לא מחקה את כל מה שהיה כאן קודם.
לא סתם החל סחף בסקרים לכיוונו של לפיד. הוא הקמפיינר המצטיין, כי אין תחליף למפגש אישי. בליכוד, למשל, היו אחרונים לזהות את מה שזיהו באיחור גם בבחירות הקודמות - השטח שלהם יבש. ואז ראש הממשלה מיהר לצאת לאולפנים ולשווקים. לא סתם קוראים לזה ״לחרוש״ - זו הפעולה שמכשירה את האדמה לזריעה. למרות עוצמתה של הרשת, יש לא מעט אזרחים בארץ שאינם פעילים בטוויטר ושפייסבוק לא מעניין אותם. כדי להתחבר אליהם צריך לפגוש אותם.
הפוליטיקאים אומנם עושים קילומטרז' על ההתבטאויות האלה, אבל זה לא באמת ישפיע בקלפי. אולי יחזק החלטה קיימת. מה שכן, את השיח הציבורי, הנפיץ מאוד ממילא, זה יכתים. יצמצם עוד ועוד את הקשב הקיים בין הזרמים.
לסיכום, כולנו הפסדנו. יש באמת דברים שטוב היה לו לא היו נאמרים. אבל אפשר גם לעצור, להבין שאדם הוא רק אדם, ולא כל מה שיוצא לו מהפה חכם או קדוש. הניסיונות להכתים ציבור אחר הם משוכה חברתית שהולכת וגובהת. עלינו לנשום עמוק ולהרחיב את הצעדים שלנו כדי לצלוח אותה, כדי שכולנו נוכל לנצח בבחירות.
התרעות פיקוד העורף