שחר של יום חדש: הגיע הזמן להפסיק לפחד ולהתחיל לחיות

ובמקביל, הציבור קורס. תעשיית הפרמצבטיקה, כדורים ותכשירים נוגדי דיכאון, משגשגת ופורחת. אין לציבור כסף, פעוטונים עולים כאן פי שניים משנה במרכז הבינתחומי; החינוך הציבורי כאן הוא מהיקרים במדינות ה-oecd והרף רק עולה; על רכישת דירה אין בכלל מה לחלום. אזרחים מתקשים לממן שכר דירה, לא רק בערים הגדולות. גם בפריפריה. אבל דווקא אלו שכורעים תחת הנטל הכלכלי מקשיבים לשטויות של נתניהו, לחצאי האמיתות ולשקרים הבוטים והמבזים – ועוד שוקלים להאריך את הכהונה שלו. 
 

"ציפי ובוז'י מסוכנים לביטחון", מצהיר רה"מ בפני כל שומעיו, ומה אתו בדיוק? איזה סוג של ביטחון הוא מקנה לנו? בטוח כאן בעוטף עזה, אחרי מבצע ומלחמה שהוביל אותנו אליהם? איך תושבי ראשל"צ ודרומה ממנה עדיין מאמינים לאיש הזה, אחרי 1,599 אזעקות במהלך 51 ימי לחימה בצוק איתן? מתגעגעים למקלטים? לילדים שנכנסים להיסטריה? וממה הם יחיו בדיוק, עד שיגיע הטיל הגואל? נתניהו פיתח עסקים ותעשייה בדרום? העיקר שהוא מחזיק שר לנגב ולגליל. 
 

בוז'י וציפי הם לא אידיליה, הם אפילו רחוקים מזה. אבל הם האלטרנטיבה היחידה כדי לאפשר לנו שינוי ואופק חדש. מה נתניהו יכול לתת לנו, למדנו בתשע שנות כהונתו. חובה לאפשר סיכוי למשהו אחר. ההצבעה בעד מפא"י היא לא הבעת תמיכה בשמאל, מרכז, ימינה ולגובה – היא הצבעת מחאה נגד איש אחד. אם יפסיד הלילה, אולי יפרוש ויאפשר מנהיגות אחרת לגוש הימין, מנהיגות שפויה. לא מהסוג שגוזל את כספם של רוב מוחלט של אזרחי המדינה כדי לפטם ולהשקיע בבסיס בוחרים מעבר לקו הירוק. 320 אלף איש חיים ברווחה ואף יותר – על חשבונם של כל תושבי הארץ הזו.
 

את ההתנחלויות התחילה מפא"י. בניגוד לימין, היא עוד לא החזירה מטר רבוע לפלסטינים. נתניהו כבר החזיר שטחים עוד בקדנציה הראשונה, ומוכן היה לפלג את הארץ, בתמורה להסכם שלום. חבל שפחד מתגובות הימין הקיצוני, אותו ימין שהופיע אתו בכיכר רבין שלשום. ברוך מרזל, טרוריסט שמהווה סכנה יומיומית לדמוקרטיה ולחיי היומיום בישראל, הוא עמיתו האידיאולוגי של רה"מ מכהן. החרדים, בעיקר הטפילים שבהם שרוצים לשרוץ בישיבות ולהימנע מעבודה ושרות צבאי, עלולים להיות בקואליציית הימין – ולמנוע כאן כל ניסיון לצמצום פערים. המימון שלהם הוא על חשבון בריאות וחינוך של הרוב החילוני בארץ. 
 

זה רק מקבץ כללי של החוליים כאן, אבל היום זו ההזדמנות שלנו לתקן את המעוות – לשלוח את הזוג נתניהו לחיים טובים יותר מאשר המעון המרופט ברחוב בלפור. היום זה הזמן לסתום את האף מהסירחון המפלגתי, ולתת ליצחק בוז'י הרצוג את הסיכוי לאפשר לנו חיים טובים יותר בארץ המובטחת, רגע לפני שארץ ההבטחות נוטשת אותנו לאנחות.