1. הפריימריז זימנו ליצחק הרצוג רשימה מושלמת, בהנחה שהוא מתמודד על ראשות עיריית תל אביב־יפו. מכיוון שהוא מתמודד על ראשות ממשלת ישראל, תהיה לו בעיה. זה לא שהרשימה גרועה. יש בה (כמעט) הכל, ובשפע. המון נשים, צעירים, פריפריה. רשימה חברתית, רשימה בועטת, נבחרת נמרצת עם פנים חדשות, דור צעיר והמון אנרגיה.
3. איזו סמליות יש בעובדה ששלשום היו פריימריז בעבודה (המחנה הציוני) ואתמול בבית היהודי. שני סוגי ציונות, יום אחרי יום. בשלישי, הייתה זו הציונות הישנה של מפלגת העבודה. הציונות הצנועה, הפרגמטית, שהקימה את המדינה בשיטת הדונם פה ודונם שם, חומה ומגדל, בואו נכניס עז לסלון ונראה אם אפשר לחיות איתה. ציונות חילונית, ליברלית, ששואפת להקים כאן מדינה קטנה מתחמקת מצרה, להיות עם ככל הגויים.
4. נכון לרגע זה, אביגדור ליברמן הוא הדמות הטראגית של הקמפיין הנוכחי. מה שאני עומד לכתוב בסעיף הזה הוא ספקולציה המבוססת על רסיסי מידע, הערכות מלומדות ותחושת בטן. ובכן, אני לא לגמרי בטוח שליברמן הולך עד הסוף בקמפיין הזה. יש בהחלט מצב שהוא נשבר ופורש. הוא לא אמר לי את זה, ואם הייתי תופס אותו ביומיים האחרונים אני מניח שהוא היה מכחיש את זה בתוקף.
ובכל זאת. ליברמן שואל את עצמו בשביל מה הוא צריך את כל זה. הוא לא בנוי, בגילו ובמעמדו, לקמפיין דרייפוס סזיפי שיביא בסוף היום שבעה מנדטים. הוא כבר היה בסיפור הזה. הוא מבין שרשויות החוק לא ייתנו לו רגע אחד של שקט בחודשיים הקרובים. הוא יודע שחלומותיו להגיע לראשות הממשלה בקונסטלציה פוליטית מורכבת מוקפאים בשלב הזה, ואולי יתרסקו לגמרי בשלב הבא.
ליברמן הוא אדם של החלטות, לפעמים החלטות גדולות בזמן קצר, יש לו גם פתיל קצר והסבלנות שלו מוגבלת. כן, רוב הסיכויים שירוץ עד הסוף ויתגבר על המשבר, אבל יש גם צירוף קלפים מסוים שיכול לדחוף אותו, במצב רוח מסויים ומזג אויר מתאים, להגיד “איני יכול עוד”, וללכת. אל תעצרו את נשימתכם, זה כנראה לא יקרה, אבל אם הייתה כאן בורסת הימורים על פוליטיקה ואם הייתם רוצים לשבור את הקופה הייתי ממליץ לכם להמר על זה, כי אם זה בכל זאת יקרה, הקופה בהחלט תישבר.
התרעות פיקוד העורף