ככל שפרשת השחיתות במגזר הציבורי - שהחלה במעצרם של אישים בכירים כאלה ואחרים - מסתעפת, כך אני מבין פחות ופחות על מה המהומה והזעקה. איך אמר לי השבוע הכתב הפוליטי של ערוץ 2, עמית סגל? "בסטנדרטים הנוכחיים שמציבה המשטרה רטרואקטיבית, יזדקקו להעמיד לדין 70 ח"כים".
הלאה: כדי שהאוצר יצליח להעביר את התקציב, הוא נותן כסף לח"כים. בתמורה הם מצביעים עבור התקציב ומהר ככל האפשר. כלומר, לאוצר, לשר האוצר, לקואליציה, יש טובת הנאה ברורה תמורת שלמונים לח"כים. שהרי אם התקציב אינו עובר, הכנסת מתפזרת ושר האוצר מאבד את משרתו. אם זה לגיטימי, מה טוב. אם זה פלילי, יאללה - כולם לקלבוש. הנגררת של הכספים הללו פשוטה מאוד. מה שעושה ראש הממשלה עם חברי הקואליציה והאוצר עם ח"כים של ועדת הכספים, הח"כים מגלגלים הלאה. הם מקבלים כסף, אז צריכים להעביר אותו הלאה. הרי הביתה אסור לקחת.
הגיע הזמן להרגיע, כי בקצב הזה נגיע למקום הראשון בעולם במדד רפובליקת בננות מודרנית. והפרחים לכתבי החצר...