מישהו חושש מהסתבכות עם איראן ו/או חיזבאללה, לאחר שאולי הבין שהייתה שגיאה בשיקול הדעת, או שמא תקלה מבצעית או מידע מודיעיני לקוי. אחרת קשה להבין את המסרים המוזרים שמפיצים מי שמסתתרים מאחורי כינויים כמו "גורם ביטחוני רשמי" או "מקורות מודיעין מערביים".
פוליטיקאים, בוודאי ראשי ממשלות או שרי ביטחון בישראל, אינם נוטים להודות במשגים, בוודאי לא ברמה אסטרטגית, ובוודאי לא בעיצומה של מערכת בחירות.
לא אחת, העמדות שמביעים משתתפים בדיונים הן השתקפות של מבנה אישיותם, תכונותיהם (זהירים או פזיזים, הססניים או נוטים ליטול סיכונים), ניסיונם ומעמדם במדרג הארגוני. גם לשאלה אם אלוף או ראש אגף חדש התמנה לאחרונה לתפקיד חשוב, יש חשיבות רבה. לדוגמה, לפני כמה שבועות התמנה אלוף הרצי הלוי לתפקיד ראש אמ"ן והחליף את אביב כוכבי, שהוא עתה אלוף פקוד הצפון. שניהם חדשים בתפקיד ונחשבים לאנשים זהירים ושקולים.
בכל מקרה, בין אם הדרג המדיני, קרי ראש ממשלה או שר הביטחון, דורשים פעולה ובין אם לאו, יש לראש הארגון המודיעיני-מבצעי - בין אם זה ראש מוסד, ראש שב"כ או רמטכ"ל - יכולת להשפיע על הדרג המדיני, עד כדי מניעת הפעולה. אם יתום חסר הניסיון וכמה מראשי אגפים במוסד, שהיו להוטים להוציא מבצע חיסול, היו טוענים באוזני נתניהו שאסור להסתכן על אדמת ירדן או שמשעל אינו בכיר בחמאס (אז הוא לא היה בכיר) - אפשר שהמבצע בבירת ירדן לא היה יוצא אל הפועל.
בשנה האחרונה חלה התפתחות נוספת. השתלטות חזית נוסרה על קו הגבול חייבה את ישראל לנסות ליצור יחסים טובים עם השכנים החדשים. מעין רצון לחזור על מדיניות "הגדר הטובה" שהפעילה ישראל בשנות ה-70 בגבול לבנון בעת מלחמת האזרחים במדינה. וכך החלה ישראל, דרך פתחים בגדר הגבול בגולן, לקלוט פצועים מהקרבות בבתי חולים, להעביר ציוד הומניטרי כמו מזון, שמיכות ותרופות, ולפי כלי תקשורת באיראן ובלבנון גם לקיים מגעים עם ארגוני האופוזיציה, כולל נוסרה.
יחד עמו השתתף בסיור אבו עלי טבטבאי, שנחשב למפקד בכיר שהקים, טפח ופיקד על יחידה שמשמשת כ"הכוחות המיוחדים" של חיזבאללה. זהו הכוח שבידיו תופקד בעת מלחמה המשימה להעתיק את הקרבות לשטח ישראל, לכבוש ישובים או להשתלט על שטחים בגליל. כך שטבטבאי יכול היה להיחשב ליעד ראוי לחיסול, במיוחד בשל המבנה הפיקוד של חיזבאללה.
ביניים: נסראללה והכשלונות
חיזבאללה הוא ארגון מאוד היררכי עם מבנה ארגוני-צבאי. הוא מאוד מושפע ומהווה העתק בזעיר אנפין של כוחות אל קודס. הדבר מתבטא בתפיסת עולם מבצעית ובדוקטרינת לחימה המבוססת על אל קודס עם התאמות לבנוניות.
לא פלא שעל רקע זה מעמדו של נסראללה נחלש, גם בעיני בכירים במשמרות המהפכה ובסביבתו של חמינאי. ארגונו ספג שרשרת של כישלונות מבצעיים, הוא מתקשה להוציא פיגוע משמעותי מאז מלחמת לבנון השנייה, ובשנים האחרונות כוחותיו מדשדשים בבוץ הסורי. סוד "הקסם" שהילך נסראללה על האיראנים הולך ומתעמעם. תורמת לכך גם העובדה שחיזבאללה מתקשה לספק את הסחורה בסוריה ולהדוף את כוחות האופוזיציה.
אם מי שהיו צריכים לדעת לא ידעו, הרי שמדובר בכישלון מודיעיני. ואם ידעו ולמרות זאת החליטו ליטול את הסיכון, יש לקוות שלא יתברר כי נעשה מקח טעות.
חלק מההערכות מדברות על כך שחיזבאללה ואיראן, כפי שהבטיח מפקד משמרות המהפכה, יגיבו. ייתכן וינסו להוציא פיגוע גדול נגד יעד ישראלי בחוץ לארץ, לפגוע באסדות הגז של ישראל בים התיכון או לנקוט בשורה של פיגועים ברמת הגולן. אך ההערכה היא שבכל מקרה לחיזבאללה ולאיראן אין עניין במלחמה כוללת, או אף מוגבלת, נגד ישראל בלבנון.