לפיד שמכיר אותי לא מעט שנים, היה מצהיר בתחילת הראיון, שקיים חשש סביר שלא אענה לשאלותיו ואצעק את דבריי, מבלי להתחשב בו. ואכן כך היה. עוד קטע נוסטלגי שמחבר אותי עם לפיד היה בתוכנית האירוח הראשונה שלו בערוץ הראשון, שבה הייתה לי פינת עיתונות והייתי קורע את הצורה לכל העיתונים על טעויות או טקסטים שגויים ושקריים, מה שגרם להרבה זעם אצל עורכים ובעלי עיתונים. עבור בעלי ההון-עיתון, הייתי פצצה מתקתקת והועפתי אחרי כמה תוכניות בגלל לחץ פיזי לא מתון שהופעל על עורכיה.
בכל פעם שיש בחירות או שאני נדרש לתפקודם של חברי הממשלה והכנסת, אני נזכר בשיר שכתבתי לפני עשרות שנים, בתקופה בה המצאתי את "מושחתים נמאסתם". הנה הוא לפניכם ואשמח אם תשלחו תגובות למדור.
אני אזרח קטן שמפחד מהמחר.
אני רוצה שתענה לי בלי לשקר-
לאן אתה בורח לאן תה-ממהר.
אדוני השר-אדוני החכ"כ,
אתה האחראי כאן על הברדאק.
לפני הבחירות אתה הגון וישר-
מספר לכולם כמה אתה מוכשר,
מביא תעודות מסמכים וקבלות
על פעילות חברתית וטוהר מידות.
איזה מועמד, איזו חביבות-
איזו השכלה איזו בהירות.
כמה הוא מבין, כמה הוא קשוב,
איזו הופעה, רואים שהוא חשוב.
ביום שאחרי אדוני השר-
ביום שאחרי אדוני החכ"כ,
אתם משנים צבעים - הכול הופך ברדאק.
שוחד וסמים - זונות והימורים
פדופילים אכזרים - משתוללים ברחובות,
נרקומנים מתודלקים שודדים זקנות,
אז איפה אתה אדוני השר?
איפה אתה אדוני החכ"כ?
מי ייתן הדין פה על הברדאק.
נסיעות לחו"ל - חופשות ללא גבול
תקציבי עתק למטרות ייעול,
רכב מהודר לכבוד השר
עם שמירה אישית על גוש הבשר.
נטולי רגשות חסרי רחמים,
במלונות פאר חמישה כוכבים,
עם אנשי עסקים עם זונות על רמה-
אתם עושים קומבינות על חשבון המדינה.
הרחוב מעוצבן, הרחוב בדיכאון,
איך בחרנו שוב - את האדם הלא נכון
אנשים רעבים מחפשים עבודה,
גנרלים מוטרפים מחפשים מלחמה,
תקשורת מלקקת - מוכרת אשליות,
הציבור המטומטם קונה בכמויות.
הרחובן מעוצבן, הרחוב בדיכאון
איך בחרנו שוב באדם הלא נכון.
1. בקבוקים בבית ראש הממשלה =1595=יאיר לפיד שק לי בתחת
2. היועץ המשפטי לממשלה=1070=לכל הרוחות והשדים
3.מבקר המדינה=456=עייף כרוני
התרעות פיקוד העורף