מי אוהב את השבת: למה הפוליטיקאים לא תומכים ביוזמה לתחבורה ציבורית?

מי שאין לו מכונית פרטית, הוא לא רק עני מרוד אלא גם צדיק גדול שאינו מחלל שבת. מי שמסייעת לו להיות צדיק הדור היא ממשלת ישראל שמסרבת לקיים תחבורה ציבורית בשבת. כידוע, יותר מששמרו בני ישראל על השבת, שמרה השבת על בני ישראל, ויותר משהשבת שמרה על בני ישראל, שמר עליה שר התחבורה ישראל כץ.

כץ רואה בכל ניסיון לשבור את הסטטוס קוו תרגיל לטרפוד המשא ומתן על הקמת הממשלה. אחרי שנתניהו שבר את שיא החרפה הלאומית עם הערבים נוהרים, הלך כץ על שיא האבסורד הפוליטי: מי שרוצים תחבורה בשבת הם שמאלנים, ואם יש להם טענות שילכו לבוז׳י. כץ כבר חטף את המקלחת שלו (לא שזה חדר את השכבות שלו), ברשת רצה עצומה שקוראת לאסור על שרי הממשלה לנסוע במכוניות השרד שלהם בשבתות וחגים, אלפים חתמו, הוגשה הצעת חוק, והקמפיין יגווע כדרכן של עצומות זעם ללא תעצומות נפש וכיס.

כך שאחרי שוך המהומה התורנית (תרתי משמע), נשארנו עם שבת שלפעמים זהו היום היחיד הפנוי לבקר חברים, קרובים או חולה שכיב מרע בבית חולים. אגב, כל אלה מצוות שבלהטוט פרשני ניתן לבטל שבת בגינן. יודע חוטא נפש מחטיאיו, ואני מכיר כמה וכמה פרשנויות של פיקוח נפש שהיו מאפשרות הפעלת תחבורה ציבורית לא רק לבתי החולים, אלא אפילו לים.