הערכה: בצה”ל קשה למצוא מי שיתמוך ב”פיילוט האוטובוסים” שנולד אתמול ונפח את נשמתו זמן קצר לאחר מכן, לא לפני שגרם לתדמיתה החבוטה של ישראל נזק בינלאומי כבד, אולי בלתי הפיך.  הערכה: מתאם הפעולות בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, איש עם ראש על הכתפיים והיגיון בריא, לא

היה נותן ידו למהלך כזה. גם לא הרמטכ”ל, רא"ל גדי אייזנקוט.
המהלך הזה נתפר בשנה שעברה. בשלהי כהונתו של הרמטכ”ל הקודם, בני גנץ, שבסך הכל רצה לחזור הביתה בשלום, לא חשוב באיזה אוטובוס, ולא חשוב דרך איזה מחסום. גנץ השתדל להתרחק ממהמורות לקראת הסוף ולא הקים קול צעקה, למרות שאלוף פיקוד המרכז דאז קבע שאין בנסיעה המשותפת של הפלסטינים והיהודים באוטובוסים שום איום בטחוני. הפיילוט אושר באוקטובר 2014, אבל יצא לדרך רק עכשיו.

למה? אולי כי היה יותר נכון לעשות את מעשה ההבל הזה ביום שבו צריך ראש הממשלה נתניהו לפגוש את שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני. אולי כי היה יותר נכון לעשות את זה בדיוק כשמזכ”ל פיפ”א, ספ בלאטר, מגיע ארצה כדי לבדוק את הטענות של הפלסטינים על אפרטהייד בכדורגל. יכול להיות שאנחנו צודקים. בטוח שאנחנו לא חכמים.
ישראל נמצא במלחמת מאסף נגד הפיכתה למדינה מצורעת. תנועת ה-BDS צוברת עוצמה ותעוזה. האירופים משחיזים סכינים, החרמת סחורות מתפשטת, התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג מאיימת, הוותיקן מכיר בפלסטין, הצרפתים והניו זילנדים מכינים הצעה למועצת הביטחון, וזו רשימה חלקית מאוד של הצרות שמתרגשות על ראשנו, בעודנו מקימים ממשלת ימין-מתנחלים-חרדים לאומית על פי צו הבוחר.
במצב כזה, צריך להתרחק ממוקשים. להסתבך רק איפה שמוכרחים. וזה בדיוק מה שמשה (בוגי) יעלון לא יודע לעשות. האיש הטוב והראוי הזה לא יכול לראות באמפר על הכביש בלי לדפוק לעצמו את השאסי. נכון, היהודים שנוסעים מדי פעם באוטובוסים לשומרון חשים לפעמים מאוימים. נכון, זה לא תמיד נעים. אבל מצד שני, אפילו להגיד את הדברים האלה זו גזענות. ככה בדיוק היא נשמעת, ככה
היא מריחה.
אפילו אנשי ימין מובהקים כמו גדעון סער, דני דיין וראובן ריבלין חיוו אתמול דעתם על ההבל הזה. הרי בשנים האחרונות לא זכורים פיגועים באוטובוסים מהסוג הזה. הדיבורים על הטרדות מיניות מחזיקים מים עד שמתברר שאין כמעט תלונות במשטרה על התופעה. האם הנזק שגרמה ההרפתקה הקצרה אתמול לא כבד בהרבה מתועלתה?
האם אין איזה מבוגר אחראי ליד יעלון שיגש אליו, ישים לו יד אוהדת על הכתף ויגיד לו “שמע נא, בוגי, נכון שאתה צריך לשקם את תדמיתך בקרב המתנחלים. נכון שהיו פריימריס בליכוד ועוד יהיו, אבל עם העניין הזה לא משחקים. אוטובוסים זה דבר שלא בא טוב לקהילייה הבינלאומית. עזוב אותך, בוגי. זה לא שווה את זה”.
אז אתמול גם אכלנו את הדגים הסרוחים, גם גורשנו מהעיר, גם נסענו באוטובוס המאסף, חטפנו אבנים בדרך ועצרו אותנו במחסום. זה פחות או יותר מה שקרה אתמול, ובסיומו של היום הקשה הזה התעקש יעלון להבליח שוב ולהגיד, בקולו, שאין אפרטהייד, שבסך הכל רוצים לבדוק את הפועלים גם כשהם יוצאים, ושזו זכותה של כל מדינה מתוקנת וכו’, והוא לא מתכוון לוותר על הפיילוט הזה, אחרי תיקונים ושיפורים.
אז למה לא היו תיקונים ושיפורים מלכתחילה, בוגי? ולמה אתה מתעקש לארגן לנו עוד סבב של זפת ונוצות? אתה, את הנקודות שלך קיבלת אצל המתנחלים. לפחות ניסית. עכשיו, תעזוב.