ארגון ה-BDS (ראשי תיבות של חרם, משיכת השקעות, סנקציות) עלה בימים אלו לכותרות בקול רעם חזק. כמה הערות והארות בנושא.



1. הארגון הזה, המורכב מעשרות ארגוני שמאל קיצוני, ימין קיצוני וסתם שונאי יהודים ברחבי העולם, הוקם ב־2005. החזון שלו הוא החזרת הפליטים הפלסטינים לישראל וסיום קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. חד וחלק ובלי הרבה התחכמויות. עד עכשיו הצלחותיו היו צנועות, בבחינת עקיצות יתושים, ועיקר פעילותו הייתה בתחומי החרם האקדמי והתרבותי. אלא שהתמדה, סבלנות ומקורות כספיים הביאו במרוצת הזמן גם לעקיצות של צרעות, הניכרות בעיקר בתחום האקדמי. אולם מעבר לעקיצות המחריפות, הארגון הזה מתחיל ליצור אווירה, מעין ״רוח התקופה״ בזירה הבינלאומית, ולפיה ישראל היא הילד הרע של העולם, הראוי לענישה, וכל מי שרוצה להיות היום אין ב״פוליטיקלי קורקט״ של העולם הנאור, צריך להכות בישראל.



2. מה שמחריף את הבעיה ועושה אותה למורכבת יותר היא המדיניות של האיחוד האירופי המצדדת בחרם על מוצרים מיהודה, שומרון ורמת הגולן. במילים אחרות המילה חרם אינה זרה לאירופים, והם רואים בה מכשיר מדיני מול ישראל. אני יוצא מנקודת הנחה שמדינות אירופה מתנגדות לחזון של bdst, ובאמת ובתמים חפצות לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהביא להקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל, בטוחה ויהודית. אבל בעצם השימוש בחרם, בעצם האיום בו, הן מסייעות ליצירת האווירה האנטי-ישראלית ולחיזוק השאיפה להביא לסיום את הפרק בהיסטוריה שנקרא מדינת ישראל.



3. בלבו של ארגון ה-BDS עומדים הפלסטינים. כל פעילות הארגון מיועדת להשיב לפלסטינים את מולדתם השדודה משנת 1948. הרוח החיה של הארגון הוא עומר ברגוטי, החי ברמאללה. הוא למד באוניברסיטת תל אביב והתחתן עם ערבייה־ישראלית. הוא זה שעושה לילות כימים להרחיב את החרם האקדמי על ישראל. עבור הרשות הפלסטינית, ה-BDS הוא כלי עזר חיצוני יעיל לכל המלחמה המדינית־משפטית שהיא מנהלת נגדנו בכל הפורומים הבינלאומיים.



4. זוכה לתמיכה, לתוספות דלק, גם מישראלים מכל קצות הקשת הפוליטית: מארגוני שמאל רדיקליים, מפרופסורים באקדמיה, מאנשי תקשורת המעודדים את החרמות על ישראל ומייחלים לרגע שבו עם ישראל יתחיל לסבול, מהימין הקיצוני וכל בריוניו. ולא רק מהם, אלא גם מכל אותם פוליטיקאים המטיפים לסיפוח יהודה ושומרון. זה אירוני, אבל הגברת חוטובלי, העומדת עכשיו באחד מראשי החץ של מדינת ישראל נגד החרמות, ידועה כבעלת תוכנית לסיפוח והעלאת


שני מיליון יהודים. היא, כמו השמאל הרדיקלי, כמו שני צדדים לאותה מטבע, שותפים לחזון של מדינה דו־לאומית.



5. ממשלת ישראל גם היא מעניקה תמיכה עקיפה לכל החרמות נגד ישראל, בכך שבאופן מופקר ומתגרה היא מאפשרת התנחלויות בכל אתר ואתר בשטחי יהודה ושומרון, ובכך שעד היום לא השכילה להקים כוח משימה אחד, עם מימון כמו למטוס 35־F אחד, על מנת להילחם בחרמות.



ומילה אחרונה. אצל ״שלושת המוסקטרים״ רווחה הססמה: ״כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם״. במאבק בחרם זאת קריאת הקרב שצריכה להנחות את המערכת הפוליטית שלנו -ימין, מרכז ושמאל ציוני.