עובר ושב: ההזדמנות שאסור לבנקים בישראל לפספס

הבנקים צריכים להחליט על מה הם מתכוונים "להיהרג" ועל מה הם יכולים להתפשר וליזום הסדרה חדשה עם החברה הישראלית. ראש המוסד הבא במאבק נגד הדה־לגיטימציה. וטקס סיום כיתה י"ב של בתי ענבל

אבי בניהו צילום: לירן שטרית
בנק הפועלים
בנק הפועלים | צילום: פלאש 90

1. זה כמה שבועות שהבנקים מצויים בכוננות שיא. בוטלו חופשות, נחפרו שוחות וחולקו צווי 8. בחזית מתייצבים יושבי ראש הדירקטוריונים והמנכ"לים, שחלקם יהיו הראשונים שיספגו את הנוהל הרגולטורי החדש התוחם את התגמול לנושאי משרה בכירים.

הבנקים הגדולים מרגישים, ובצדק, כי הצונאמי החברתי שפקד את ישראל בקיץ 2011, ששוטף את הרשתות החברתיות ומציף את הכנסת ואת התקשורת המסורתית - עומד להתנפץ על קירותיהם. לתחושה זו מצטרף במדיניותו המוצהרת שר האוצר משה כחלון, שנבחר עם סיעתו לכנסת על מנת "לטפל בבנקים" וביוקר הדיור והמחיה.

ובכלל, סניף בנק בישראל ב־2015 צריך להיתפס כמוסד כלכלי־חברתי בקהילה, לצד העירייה, קופות החולים והסופרמרקטים. לא על הכלכלה, העמלה והשירות לבדם יעמוד הבנק. גם על האוזן הקשבת, על המשושים החדים לאתר מצוקות, גם על הליווי והסיוע לקשיש, גם על ההשתלבות בקהילה ועל השיתוף והשקיפות. ראשי הבנקים צריכים לפתח אסטרטגיה רלוונטית לישראל 2015. הם נדרשים להחליט על מה הם מתכוונים "להיהרג", על מה הם עומדים להיאבק (ולהפסיד או לנצח חלקית), ועל מה הם יכולים להתפשר.

ראיתי את בוגרי ובוגרות י"ב שבעוד כמה שבועות יקצצו את רעמות השיער, יסירו את העגיל והשרשרת ויצאו בתורם ובדורם לשירות הצבאי. התבוננתי בענבל שלי, בחברותיה ובחבריה למחזור, והתפללתי שלא יידעו מלחמה ושישובו הביתה בשלום.

תגיות:
החרם האירופי על ההתנחלויות
/
בנקים בישראל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף