על החוף אל מול כנרת, ישבנו לנו שתי בנות, רפי אחד ושאריות של זרדים בידיים. "פלצבו, פלצבו", אמרתי לרפי, "אבל אני חושבת שלקיתי בסינדרום הטברייני. אני באמת מרגישה שזרקתי לים קצת זבל שהצטבר בי בתקופה האחרונה". ואז רפי הביט עלי שטה על ענני האופוריה ואמר: "עזבי שטויות, תביאי כבר בנים זכרים והכל יהיה בסדר".
לכל השדים והרוחות
אז איך באמת פותרים את הבעיות בחיי האהבה? בסוף שבוע לא כל כך רגוע, שאולי סוף-סוף יסיר ממני את הקללה שרובצת עלי
התרעות פיקוד העורף