עיתוי גרוע יותר לפרסום מינויו של דני דנון לכהונת שגריר ישראל באו”ם לא יכול היה להיות. ההכרזה על המינוי חודש לפני כינוס עצרת האו”ם השנתית בניו יורק היא שגיאה. מה שחמור יותר – המהלך מעיד על היעדר גמור של מחשבה תחילה, בדרך לסוף מעשה מפוקפק.
ראש ממשלה שמתיימר להיות איש העולם הגדול פירק את משרד החוץ ורוקן אותו מיכולותיו, דווקא כשהוא נדרש כגורם מרכזי בעיצוב מדיניות החוץ והסברתה. ראש ממשלה הכי “אמריקאי” שהיה בישראל שלח לבירת ארה”ב את רון דרמר, שהרס את היחסים עם הבית הלבן. וראש ממשלה שכיהן בעבר כשגריר באו”ם שולח עכשיו לאו”ם את דנון, המועמד הכי פחות דיפלומטי במאגר הבכירים שיכלו למלא את התפקיד. לא קשה לתאר מה צפוי למעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית עם דרמר בבירת מעצמת־העל ועם דנון במוקד הפעילות הדיפלומטית בניו יורק