בנימין נתניהו חזר אתמול לבלטה שלו. אין מקום שביבי אוהב יותר מדוכן הנואמים. זה ייעודו בחיים. אין, וכנראה גם לא יהיה אורטור מרהיב יותר מנתניהו, במיוחד באנגלית. הוא הפרזנטור האולטימטיבי. אם הוא היה עורך דין פרטי, הוא היה מולטי־מיליונר. בהשוואה לנתניהו, אלן דרשוביץ הוא סטאז'ר קשה יום בסנגוריה הציבורית (לא להיעלב, הפרקליטים בסנגוריה עושים עבודת קודש). דרשוביץ זיכה את או־ג'יי סימפסון? ביבי היה מזכה את ברוך גולדשטיין.
הנאום אתמול היה ברובו לא רלוונטי. ההסכם עם איראן נחתם, היישום החל, מתקפת החיוכים של איראן הצליחה על אפו ונאומו של נתניהו. זו עובדה. למרות זאת, הוא בזבז על איראן יותר ממחצית הנאום. בעודו טס לארה"ב, תקפו מטוסים רוסיים מטרות בסוריה, המעורבות של ולדימיר פוטין על הגדר שלנו מתעצמת, הציר האיראני־רוסי־חיזבאללאי־אסדי מתהדק, איראן הופכת למעצמה אזורית חשובה וישראל נותרה זנוחה מאחור.