ערב חג סוכות, והורי גרושים. כמובן שמגיעה השאלה אצל מי אני עושה את החג הזה. מחד גיסא, אצל אבי חגגתי את ראש השנה ואף הגדלתי והלכתי איתו אל בית הכנסת. מאידך גיסא, אמי העבירה את כיפור אצלי בבית עם פזלים ובשיחות נפש. אז עכשיו תורו? ואם היא תיעלב? הרי כיפור זה לא באמת חג, זו תענית, צום, חשבון נפש.
השארתי את שניהם על הולד, סיפרתי שאני קצת חולה והכל תלוי באיך ארגיש בערב, הרי הם לא היו רוצים שאצא מביתי ואסתכן בהחמרת המצב, נכון?
בשמונה בערב חיכיתי מתחת לביתי בשמלת חג לבנה. אומנם לא אחגוג את סוכות כהלכתו, אבל לפחות אשמור על מעט מצביונו. מול וילה גדולה מאוד אי שם בשרון החנתה חברתי את מכוניתה.
כשהגעתי לביתי, שעד אותו ערב נחשב גדול ואחרי הווילה נראה לי פתאום כמו מוצג במיני ישראל, פשטתי את שמלתי ונכנסתי למיטה. נרדמתי ישר, משועממת להפליא.
בוקר החג, אני פוקחת את עיני לקול צלילי “אינתה עומרי" של אום כולתום. בכל פעם שמישהו ממשפחתה של אמי מטלפן אלי, נשמע הצלצול הזה. אסביר: זה היה השיר האהוב על סבי אמיל ז"ל, ומאז שהלך לעולמו, בכל סיום אירוע נאספים בני המשפחה במעגל, מתחבקים ושרים יחד את השיר. את הגרסה המקוצרת כמובן, משפחה טוניסאית לא יכולה להתחבק שעה וחצי בלי שבסוף תעוף נעל.
בית קטן יש לבת שבע אי שם ברמלה. שלושה ילדים גידלה שם כאם חד־הורית. גם כשחשבון הבנק היה ריק (אם בכלל היה חשבון בנק) המקרר שלה היה מלא, ובעונג תבשיליה יבחינו לא רק אניני טעם. כמה אהבנו אני ואמילי, אחותי הקטנה, לנסוע לשם בילדות. בכל חג, כשאמי הייתה מודדת לנו בגדים באחת החנויות ברחוב הראשי ואומרת “אתן תהיו יפות בחג", קיווינו שתסיים את המשפט ב"כשניסע לרמלה".
את החגים שהעברנו אצלה ברמלה ליווה קולה של הזמרת זהבה בן. עוד מילדותי, ועד היום, היא תהיה הזמרת המזרחית האהובה עלי. אולי כי היא מביאה אלי את רמלה בכל פעם שאני שומעת את קולה.
אחר כך חלצתי את נעלי ושכבתי במיטה קטנה בחדר קטן. פעם היינו נכנסים, אני ובן דודי, תחת המיטה הזו ומשחקים ב"מחנה" - כאילו מדינות ערב באות להתקיף אותנו ורק שנינו נלחמים כדי להציל את הארץ. לא היה צורך במחשבים, לא בהרפתקאות מיותרות ולא בווילות עם בריכות גדולות.
על סדיניה הריחניים של בת שבע, שבעה וטובת לב, נרדמתי במהירות. לא רציתי שיעירו אותי, גם לא ביקשתי לעצמי חלומות יפים בשנתי, הספיקו לי ריח ביתה החם, קולה של סבתי מברכת את הנכדים והדודים שלי המתווכחים אם זה טוב להתחתן מוקדם או לא.
אצל בת שבע הרגשתי, ולנצח ארגיש, בית.
התרעות פיקוד העורף