סקר מכון "פאנלס פוליטיקס" שנערך עבור "מעריב-סופהשבוע" מעמיד את שני העמים, הישראלי והערבי, החולקים מדינה אחת, זה מול זה. ערביי ישראל אל מול יהודייה. הסקר נערך בימים הלוהטים ורוויי היצרים השבוע ותוצאותיו מלמדות על הלכי רוח זמניים, ותו לא.

הניסיון מלמד שכשהאבק שוקע, האלימות נרגעת והשגרה חוזרת, מתיישבת גם הדעת. ועדיין, המדידה השבוע מצביעה על בעיות השורש הקשות של החברה הישראלית (יהודית-ערבית), על הכיוון המדאיג שאליו היא מתקדמת, ועל החשדנות ההדדית שמעמיקה והופכת לשנאה.

גלו את החדשות לפני כולם. הצטרפו בלייק לפייסבוק שלנו.
 
 


נתחיל במגזר היהודי. התוצאות הדרמטיות ביותר נמדדו בשתי שאלות נפיצות שמעידות על פרדוקס ישראלי אופייני: 66% מהיהודים בארץ תומכים בהפרדות של המדינה מהשכונות הערביות במזרח ירושלים כמו עיסוויא, ג'בל מוכבר, שועפאט וכו'. רק 24% מעוניינים להשאיר את השכונות הללו בריבונותנו. נתון מדהים בכל קנה מידה. 
 

מיד אחר-כך שאלנו את השאלה באופן מפורט יותר: מנינו את השכונות הללו (צור באהר, מחנה הפליטים שועפאט, ג'בל מוכבר, וואלג'ה וכו'), ושאלנו על תכנית שלפיה ישראל תצא מהן, תשלול את תעודת הזהות הישראלית וההטבות הנלוות אליה מתושביהן, תחסוך שני מיליארד שקל בשנה ותייצר גבול ברור בירושלים. במקביל, יישמר חופש הפעולה של זרועות הביטחון בשכונות הללו, לפי הצורך וכפי שנהוג ברחבי יהודה ושומרון. על השאלה הזו תמכו 69% מהנשאלים היהודיים ברמות שונות (תומך מאוד, או תומך). בסביבות 70% מיהודי המדינה מעוניינים להפטר מערביי מזרח ירושלים, עם השכונות שלהם.

השאלה הנפיצה השנייה הייתה בעניין תכנית הטרנספר מרצון לערביי יהודה ושומרון של השר המנוח רחבעם זאבי. 58% מהיהודים תומכים בטרנספר.

רק 26% מתנגדים. גם כאן מדובר בנתון מדהים. לכאורה שתי השאלות הללו מייצרות מצג בעייתי. בראשונה מתקבלת תוצאה "שמאלנית", בשנייה התוצאה "ימנית". במציאות, זו אותה התוצאה: אנחנו רוצים להיפטר מהערבים. לא חשוב איך. שהם ייצאו מאיתנו, שאנחנו נצא מהם, העיקר להיפרד. תוצאה ברורה של השבועיים האחרונים ברחובותינו.
 

תוצאה מפתיעה נוספת: 57% מהיהודים תומכים בהטלת איסור גורף על עליית יהודים להר הבית עד שהמצב יירגע. רק 31% מתנגדים לאיסור הזה. בקיצור, נורא בא לנו שגל הטרור הזה ייפסק ואנחנו מוכנים לשקול כל הצעה בחיוב כדי להפסיק אותו. כולל הפסקת העלייה להר הבית.

רק 12% מהיהודים מאמינים לנרטיב הפלסטיני שלפיו הממשלה רוצה לשנות את הסטטוס קוו על הר הבית, בעוד 70% לא מאמינים. הביטחון של היהודים להסתובב בישובים ערביים או מעורבים נמוך מאוד (רק 8% מרגישים בטוח להסתובב בעיר ערבית, רק 20% כשמדובר בעיר מעורבת. אגב, חיפה היא עיר מעורבת, וגם תל-אביב). 
 

לפי 8% מהיהודים בישראל, כל ערביי ישראל תומכים בגל הטרור הנוכחי, 33% מאיתנו חושבים שרוב הערבים תומכים בטרור ומיעוטם מתנגדים, 37% סבורים שחלק תומכים וחלק מתנגדים, 19% חושבים שהרוב מתנגדים ורק המיעוט תומך. אף אחד בציבור היהודי (0%) לא חושב שכל הערבים הישראלים מתנגדים לטרור. אכן, אמון מופלא.
 

סקר מעריב
 

הממשלה מקבלת ציון נמוך. רק 28% מרוצים מהדרך בו היא מטפלת בגל הטרור, בעוד 63% לא מרוצים. ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל ציון עוד יותר נמוך: 28% מרוצים, 67% לא מרוצים. היהודים מטילים את האחריות על התפרצות המהומות על הצד הערבי, כצפוי: 47% חושבים שרק הערבים אחראים, 37% חושבים שבעיקר הערבים אחראים, אבל גם קצת היהודים, 9% חושבים שעיקר האחריות על הצד היהודי ומיעוטה על הערבים, ואילו 2% סבורים שכל האחריות עלינו. להלן השמאל הקיצוני.
 

61% מהיהודים תומכים בחרם כלכלי על ערביי ישראל בעקבות גל הטרור, רוב עצום (88%) תומך בהטלת עונשים על בני משפחותיהם של מחבלים. גישת אביגדור ליברמן מחלחלת בימים טרופים כאלה. ומי הכי מתאים לטפל במצב הביטחוני? דא, ליברמן: 21%, אחריו נתניהו עם 17%, אחריו נפתלי בנט עם 12%, גבי אשכנזי עם 12%, בוגי יעלון 9%, יצחק הרצוג עם 4%. ליברמן ונתניהו הם, כרגע, מר וגברת ביטחון.
 

האם המחנה הציוני צריך להצטרף לממשלה? בגדול, לא. 46% מכלל המשיבים מתנגדים, אבל 56% מאלה המגדירים את עצמם מרכז-שמאל מתנגדים. כך שהרוב נגד הכניסה לממשלה גדול יותר באלקטורט של העבודה, מאשר בציבור הכללי. ומי הכי מתאים לעמוד בראש המחנה הציוני? בקרב המרכז-שמאל: 24% שלי יחימוביץ, 23% הרצוג, 16% אשכנזי, 6% רון חולדאי. בציבור הכללי: יחימוביץ 22%, אשכנזי 14%, הרצוג 13%, חולדאי 5%. תוצאות מצוינות ליחימוביץ, מעודדות לאשכנזי, מדאיגות באופן מסוים להרצוג, היו"ר המכהן.
 

מצד שני, מה זה חשוב? הציבור זז ימינה. לנוכח גל הטרור 30% מדווחים שזזו ימינה, רק 3% מדווחים שזזו שמאלה, 64% נשארו איפה שהיו.


נשארים איתנו


חוסר הביטחון של ערביי ישראל להסתובב בעיר יהודית, מזכיר מאוד את חוסר הביטחון של היהודים להסתובב בעיר ערבית.65% מערביי ישראל לא חשים בטוחים בישוב יהודי, רק 26% בטוחים. הערבים מטילים את האחריות עלינו, בדיוק כמו שאנחנו מטילים אותה עליהם. 30% מטילים אותה רק עלינו, 44% מטילים אותה בעיקר עלינו, 9% מטילים אותה גם קצת עליהם ו-3% מטילים אותה רק על עצמם. בקיצור, הם אובייקטיבים בדיוק כמונו.
 

מצד שני, הם לא לגמרי זורמים עם "אל-אקצא בסכנה". רק 26% מערביי ישראל קונים את ההנחה שישראל רוצה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית. 52% מאמינים שלא. מעודד. 
 

האם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת מייצגים את הציבור הערבי? חצי-חצי. 41% אומרים שלא, 40% כן. לא תוצאה טובה לאחמד טיבי וחבריו. מצד שני, בעימות הטלוויזיוני הנדיר בין ראש עיריית נצרת עלי סלאם לח"כ איימן עודה, ערביי ישראל מצביעים בעד עודה: 49% מול 23% שמצדדים בסלאם. 

הנה נקודה אופטימית: באיזו מדינה הם רוצים לחיות? 11% בישראל כפי שהיא כיום. 48% בישראל בקווי '67 כשלצידה מדינה פלסטינית עצמאית. בסך הכל כמעט 60% רואים בישראל עובדה קיימת ורוצים לחיות בה, בגבולות כאלה או אחרים. 14% מעדיפים מדינה דו לאומית מהירדן לים ורק 8% רוצים ח'ליפות אסלמית נוסח דאע"ש. שזה מספר גבוה או נמוך, תלוי מאיפה מסתכלים עליו.
 

השאלה האחרונה הייתה מה הדבר החשוב ביותר בעיניכם במצב הנוכחי. 28% תמכו ב"לשמור על הדו-קיום בין ערבים ליהודים בישראל". 29% אמרו לפעול להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. 31% אמרו "לפעול להגן על מסגד אל-אקצא". שליש לכל תשובה. הכי מעניין: בקרב הנשים הערביות יתרון להגנה על אל-אקצא. בקרב הגברים, יתרון להקמת מדינה פלסטינית. מה שנשאר לברר זה למה דווקא הנשים הפלסטיניות מודאגות באשר למסגד.