מאז הפרשה ההיא, חייו של אייל גולן מתקיימים בשני מישורים מקבילים, מנותקים וסוערים. ולמרות שמדובר באותו אדם, לפעמים נדמה לי שבשני המפלסים הנפרדים הללו מתנהלות שתי ישויות שהן מנותקות זו מזו. אציין שבטור הזה איני עוסק בתחושות שהזמר מעורר בקרב מבקריו, אחריותו למה שהוביל לחקירות המשטרתיות והדיון המוסרי סביב מעשיו ותוכנם. בדברים שיובאו לפניכם אנסה להביט על התוואי המקצועי והתדמיתי שלו מנקודת מבט קרה ומקצועית.

במישור המוזיקלי גולן מפגיז כבר שנים. בלי הפסקה. הוא צמח מלמטה ופילס דרך בכישרון בלתי רגיל. עם קול ייחודי ואוזן מצוינת ללהיטים, הוא ידע להתגבר על משברים שהיו קוברים אחרים ולנצוץ, צלח חילוקי דעות ופרידה פומבית מאמרגן דומיננטי, שבסופה הגיעה גם מכה כלכלית קשה, התמודד מול צונאמי של אמנים צעירים ורעבים וחוקי משחק שמשתנים ללא הרף, עמד איתן אל מול מימסד שהדיר זמרים ים תיכוניים ונשא בגאון לאורך שנים את דגל המהפכה, גם בימים שהז’אנר ספג מטחי התנשאות ובוז עקביים.
לצד העניין המקצועי, הזמר המוכשר מנהל חיים אישיים מורכבים, שפגעו לא פעם בתדמיתו. בין השאר היתה לו התבטאות אומללה, שהקבילה נשים לבשר ולפרוסת לחם מרוחה בשוקולד, הוא ערך שינוי קיצוני במראהו החיצוני - משיער שופע לקרחת וקעקועים, עבר גירושין מתוקשרים, שכללו חילופי האשמות בינו לבין אשתו לשעבר. ספג ביקורות על איכותו כהורה ודיווחים על מתיחות בינו לבין בן הזוג החדש של גרושתו ובמקביך הפגין זוגיות עם דוגמנית הצעירה ממנה בשנים רבות ונסחף למאבק עם שדרן רדיו מוביל. הוא עבר אותה הסתבכות בפרשה הקשה ההיא, הרשעת אביו בפלילים והרשעה בעבירות העלמת מס הוא נאלץ להיפרד מכס השופט בתוכנית ריאליטי בפריים טיים וסבל מביטולי הופעות כתוצאה מהצליבה הציבורית, שכללה גם הקפאה זמנית של תוכנית מוזיקלית בהגשתו ומעט ביטולי הופעות, החרמות מצד תחנות רדיו, צמצום השמעת שיריו בגלי צה”ל וזו רק רשימה חלקית.


 

אבל גולן קם, פעם אחר פעם, מהמכות הללו. המוזיקה שלו הותירה את ההמון לצידו. גם אחרי הסערה הפומבית והשיימניג התקשורתי האחרונים, השירים שהוציא הפכו שוב ללהיטי ענק, שהוכיחו שמוזיקלית הוא אחד הזמרים הגדולים שפועלים כיום בישראל. ייתכן שהגדול ביותר בדורנו ואני לא מגזים. 
הנסיקה שלו, היכולת לגעת ולכבוש את המיינסטרים מתוך מקום שנחשב בעבר לבלתי לגיטימי, מורות על יכולת מדהימה. 
את האהדה הציבורית הבלתי מסויגת כלפיו חוויתי ממקור ראשון כשהצטרפתי אליו ביום העצמאות הקודם במסגרת תיעוד סבב הופעות שערך בערב החג. בכל אשר נסענו, התקבל גולן ככוכב ענק. מעריצים השתרכו אחרי המכונית שלו בהיסטריה, פוליטיקאים מקומיים ביקשו להצטלם איתו, וללא המאבטחים הצמודים אני בספק אם המעריצים לא היה קורעים אותו לגזרים מרוב אהבה.
במציאות של הצלחה מוזיקלית כל כך מרשימה, קשה לי להבין את מדוע גולן ממשיך לפעול ולהתבטא כשם שהוא עושה במישור התקשורתי-ציבורי. כאן למעשה נכנס הרובד השני בהתנהלותו. אחרי הפרשה ההיא נפל דבר. השתנו חוקי המשחק התקשורתיים. הזמר שזכה בעבר ליחס אוהד מהמדיה נתקל במציאות חדשה. אבל לתחושתי הוא עדיין לא עיכל את העובדה. 
העניין הומחש היטב בראיון המצוין והנוקב שערכה עימו דנה וייס לאחרונה בחדשות השבת של ערוץ 2. אישית לא ראיתי היגיון רב בהסכמתו למפגש הזה - הוא לא זקוק לו כלכלית, אלבומו נמכר מצוין והכרטיסים להופעותיו נחטפים. הסבר אפשרי קיבלנו במהלך השיח בין וייס לגולן, שבו היה ניכר עד כמה גדול הפער בין תפיסתו של הזמר את מעשיו ההם, לבין האופן שבו אחרים מתייחסים אליהם. 
הקושי הזה צץ שוב השבוע כשביקש להופיע בעצרת למען החייל. משיטוט ברשתות החברתיות התרשמתי שהיו שהביטו על המהלך כצעד תדמיתי, שמטרתו לזכות את גולן בנקודות. אחרי שהתפתחה מהומה סביב התגייסותו למפגן, ביטל את השתתפותו, מה שעורר כלפיו כעס נוסף, הפעם מצד חלקים אחרים בציבור, והפעם לאוו דווקא אלו שמצקצקים בכל פעם שהוא מופיע על המסך או מככב בכותרות.
בהחלטה הזו העביר פעם נוספת את תשומת הלב מהמוזיקה המעולה שלו לבחירותיו והתבטאויותיו. לדעתי טוב ייעשה אם ימנע מראיונות ומאירועים מתוקשרים בשנים הבאות, וייתן לצלילים לעשות את העבודה. בסופו של דבר הקול שלו עושה עבורו שירות תדמיתי שאף ספין לא יוכל לייצר.