לבנימין נתניהו יש אח תאום בניו יורק. קוראים לו דונלד טראמפ. יש להם אח רוחני משותף, שלדון אדלסון. שניהם דמגוגים מלידה, הבונים את אהדת הציבור אליהם באמצעות זריעת שנאה ופחד. פחד מזרים, מערבים, ממהגרים, ומכל מה ששונה. לשניהם תסביך עליונות, חזרה לאמריקה הגדולה, לארץ ישראל השלמה והגדולה. שניהם מזלזלים בדמוקרטיה, במסמכי היסוד של מדינותיהם; החוקה האמריקאית ומגילת העצמאות הישראלית.

בשבוע שעבר גולל טראמפ את תפיסת הביטחון שלו; זה נשמע כמו תרגום מכונה של דברי נתניהו. הוא מאדיר את עוצמת האויבים של אמריקה, עוצמתו של הטרור האסלאמי, שאותו הוא מגדיר כאיום אסטרטגי, כמעט קיומי. "זהו האיום הגדול ביותר מאז הקומוניזם הסובייטי. אנחנו נרמוס את דאע"ש", אמר. "הטרור הדאע"שי הוא אשמת השמאל". כלומר, הדמוקרטים.
לאמיתו של דבר, בעשור האחרון נהרגו עשרות אמריקאים על ידי טרור אסלאמיסטי; בעוד 280 אלף נרצחו על ידי אמריקאים נושאי נשק. המועמד הרפובליקני גורס כי מול האיום האסטרטגי, ארצות הברית צריכה להגדיל את צבאה ואת יכולותיה האסטרטגיות ולהגדיל באופן מובהק את תקציב הביטחון. נשמע מוכר. אל מול האיום יש גנרלים חסרי ערך "הקרובים לשמאל". טראמפ יבחר את הגנרלים שלו, מה גם שהוא יודע טוב יותר מהם איך נלחמים בטרור. גם כן נשמע מוכר.

בנוסף, טראמפ מתחייב להקים חומה כדי למנוע חדירת מסתננים ממקסיקו. הוא משקר לעמו כשהוא גורס שהחומה לא תעלה למשלם המסים האמריקאי ("מקסיקו תשלם"). גם זה נשמע מוכר.

טראמפ גם מזלזל בבעלי הברית האירופאים של ארצות הברית, חברי נאט"ו, שיצטרכו לדבריו לשלם על הברית עם ארצות הברית (2% מהתל"ג שלהם). הוא מזלזל בגרמניה, באנגליה ובצרפת - ומוקסם מוולדימיר פוטין העריץ. גם נשמע מוכר.
טראמפ מתבל את נאומיו בלא מעט גזענות כלפי מוסלמים, מקסיקנים ושחורים. הוא כינה את המקסיקנים אנסים וסוחרי סמים, הבטיח למנוע הגירה מוסלמית והטיל בספק את האזרחות האמריקאית של ברק אובמה, הנשיא האפרו־אמריקאי הראשון, עד שהודה בסוף השבוע שאובמה נולד בארצות הברית. תפיסת עולם זו עומדת בבסיס הפופולריות של טראמפ; כמו של נתניהו. זריעת פחד מאויבים, לאומנות, זלזול בבעלי ברית דמוקרטים ודמגוגיה פופוליסטית שמלהיטה המון מבוהל.
הבעיה אצל שני המנהיגים היא שחזונם הופך לנבואה שמגשימה את עצמה. הטרוריסטים שנלחמים בארצות הברית ובישראל לא חלמו להיות כל כך עוצמתיים, והם זוכים למתנה גדולה מטראמפ ונתניהו. בקרב דעת הקהל שלהם, שניהם יוצרים בכישרון לא מבוטל משברים עמוקים ומיותרים, שהם כביכול המענה להם. אולם יש הבדל בין השניים, וזה לא רק התספורת השונה: יש סיכוי סביר שטראמפ לא ייבחר.