הם גם לא ביקשו לנקר עיניים בעושרם. לכן, הם גם לא חיפשו הסברים לגידול העצום בהונם. הם לא היו צריכים את זה. הנגישות אליהם הייתה תמיד בלתי אמצעית. מה שאי אפשר להגיד על ברק. המפגשים עמו תמיד משאירים טעם חמצמץ. שמעתי את זה לא פעם ממי שיצאו מפגישה כזאת.
לאחר כישלונו הקולוסלי “למכור” את ארץ ישראל ליאסר ערפאת תמורת כלום, הוא סולק מכיסא ראש הממשלה, ואז עבר להתגורר באחד הבניינים הכי מפוארים בתל אביב. דירתו, שהשתרעה על פני מאות מטרים רבועים, ניקרה עיניים, אבל לברק זה לא היה ממש אכפת. בארוגנטיות אין קץ הוא המשיך להתגורר בה גם כאשר עמד בראש מפלגת העבודה. ואגב, לאחר גלות מאונס, שבמהלכה הוא צבר הון עתק בדרכים נסתרות מן העין, הוא חזר למשרד הביטחון, כמה חודשים לאחר שגלעד שליט נחטף על ידי מחבלים שחדרו באמצעות מנהרה שנחפרה מרצועת עזה לתוך מדינת ישראל.
מבקר המדינה לשעבר, השופט מיכה לינדנשטראוס, ציין בדוח שלו שנמצאו פגמים רבים בהליך ההעברה של עסקיו הענפים לבנותיו; אלה, לדבריו, לא עלו בקנה אחד עם הנורמות המצופות ממי שמכהן בממשלה. עוד קודם לכן מצא שופט של בית המשפט העליון, תיאודור אור, שעמד בראש ועדה שנשאה את שמו, שהיו ליקויים בתפקודו לפני המהומות שפרצו בקרב האוכלוסייה הערבית, ובמהלכן, בראשית העשור הקודם.
אז עכשיו אנחנו שוב מקבלים את ברק. הרבה יותר עשיר, אבל לא פחות חמקמק. בכל כמה שבועות הוא מגיח מאי שם ופוצה את פיו בתקווה שהכל נמחל לו. כישלונותיו כראש הממשלה. הארוגנטיות שלו בעת שהוא פירק את מפלגת העבודה לרסיסים. כהונתו העלובה במשרד הביטחון. אז לא; זה לא נשכח ולא נסלח.
התרעות פיקוד העורף