מחלוקת בין עקרונות: היציבות השלטונית חשובה מחקירה

קיום הליך משטרתי והעמדה לדין של ראש ממשלה במדינה דמוקרטית מביא למתח בין השוויון בפני החוק והצורך לנהל את המדינה. עדיף לדחות את הבדיקות לאחרי הקדנציה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
חוקרי המשטרה מגיעים למעון רה"מ
חוקרי המשטרה מגיעים למעון רה"מ | צילום: הדס פרוש , פלאש 90

במבחן ההכרעה בין היתרון לחיסרון עדיפה בעיני היציבות השלטונית. ראשית, משום שחקירה וחס וחלילה העמדה לדין של ראש ממשלה, אינן מתאדות, הן רק מושהות עד לאחר כהונתו.

שנית, גם אם לשיטתם של המתנגדים להשהייה ייעלמו ראיות בדרך או תשובש חקירה, זה נראה קצת דמיוני ובכל מקרה חיסרון קטן יותר מאובדן היציבות השלטונית. בעיקר במדינה כמו שלנו, שבה תשומת לבו של ראש הממשלה צריכה להיות ממוקדת בנושאים הביטחוניים.

מדינות העולם הדמוקרטיות פיתחו גישות שונות לשאלות הללו. כך למשל, בצרפת, באיטליה, בטייוואן ובמידה רבה גם בארה"ב, נקבע בחוקה, בחוק או בפסיקה, שראש הממשלה או הנשיא בהתאמה, לא ייחקרו ולא יועמדו לדין בתקופת כהונתם, להוציא בעבירות חמורות כמו בגידה ורצח. ההליכים האלה, של חקירה ואם יהיה צורך העמדה לדין, ייעשו רק לאחר סיום כהונתם. לא ניתנת להם חנינה על העבירות שהם ביצעו, אם ביצעו, אלא דחייה בלבד.

אני סבור שיש לאמץ את המודל הצרפתי, להימנע מחקירה והעמדה לדין של ראש ממשלה בתקופת כהונתו, ואולי בהזדמנות זו, גם לקבוע בחוק, מנגד, שכהונת ראש הרשות המבצעת תוגבל בזמן לשתיים או שלוש קדנציות בלבד.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
חקירת ראש ממשלה מכהן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף