למה לחפור, למה למלא עמודים שלמים בעיתונים, למה לשרוף זמן יקר ברדיו ובטלוויזיה, כשאפשר לקרוא בארבע שורות את תמצית העניין. חוק שירות הציבור מתנות 1979, ציטוט, מילה במילה: "ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד מתנה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו ובין לבן זוגו או לילדו, ועובד הציבור לא סירב לקבלה, ולא החזירה לאלתר לנותן, תקום המתנה לקניין המדינה, או לשלם את שוויה".



זה הכל. כל קופסת סיגרים שביבי קיבל, כל בקבוק אלכוהול, כל נסיעה, כל לילה במלון, כל ארוחה מפוארת, היה עליו להעביר למדינה או לשלם לה בדיוק את ערך ושווי כל המתנות האלה או להחזיר לשולח. מה לא ברור כאן בדיוק?



שרי ממשלת ישראל, השבעים, הזחוחים, העסוקים עכשיו רק בדבר אחד, מי ימלא את מקומו של נתניהו, אם ולכשייאלץ לזוז הצידה בשל החקירות ואולי אם יהיה כתב האישום. כל כך עסוקים יורשיו, שלא נמצאה להם שעה אחת כדי להשתתף בהלוויית אחד מחללי הפיגוע. נכון, החוק לא מחייב את זה, אז אי אפשר לתבוע אותם על כך. אבל מעבר לחוק, מה אתם לא מרגישים איזושהי אחריות, איזה שותפות גורל, עם ארבעה ילדים שנהרגים בגלל המדיניות של הממשלה שאתם שרים בה?



אני פונה אליכם, הפוליטיקאים, בפנייה ישירה - מה בדיוק עשיתם בעת ההלוויות? מה הדבר הכל כך דחוף שתקע אתכם איפשהו ולא אפשר לכם לפנות זמן ולכבד את חללי הכיבוש? האם כולכם, שרי ממשלת ישראל, מוכנים לפרסם ברגע זה את לוח הזמנים שלכם של אתמול, כדי שנדע מה בדיוק עשיתם בשעת הלוויות? בואו נראה מי יהיה ראשון. תפרסמו את לוח הזמנים שלכם בזמן הלוויות. אילו ישיבות כל כך דחופות היו לכם? אילו פגישות מדיניות הרות גורל ניהלתם, בזמן שההורים הביאו את בנותיהם ובנם אל הקבר? לא, זה לא יקרה, אתם לא תפרסמו. כי כל מה שעשיתם היה יכול לחכות שעתיים. כי כבוד, ששרי הממשלה רוצים כל הזמן, לא רק לוקחים מאנשים חיים. כבוד גם נותנים לאנשים מתים ולבני המשפחות שלהם.



 "עולם החזירים" 



חבר הכנסת יעקב מרגי מש"ס, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מציע לקבור את מחבל המשאית שחוסל עם ראש חזיר לצד גופתו וכך לכסות את הקבר. הנימוק המשכנע כל כך של מרגי הוא שהמחבל החזיר אותנו למציאות והבהיר לנו מי האויב האמיתי, לא השמאל ולא הימין, אלא הם. ומרגי לא לבד. עוד הזויים ממחנהו מציעים עוד משהו מעולם החזירים. אם לא לקבור את המחבל עם ראש חזיר, אז לעטוף מהיום את גופות המחבלים בעורות של חזירים. כלומר נמצא עדר חזירים, נפשוט את עורם ונעטוף איתו את הגופות.



אני מוכן לקבל את ההצעה של ח"כ מרגי, בתנאי אחד קטן. אם אנחנו חוזרים לג'ונגל ולטקסים הפגאניים והאתניים, אז נקבור את המחבל עם ראש חזיר ונעטוף את גופו עם עור חזיר, אבל אתה, מרגי, תלבש נוצות על הראש, תחורר את תנוכי האוזניים שלך ותתקע בהם שיניים של אריה, תצבע את גופך באדום, ירוק וצהוב, כדרכם של הפראים באפריקה ובאמריקה התיכונה, ותרקוד סביב מדורה תוך שאתה משמיע נהמות קצובות. ואז, הטירוף ייראה בסדר גמור. ובמקום לקבור את המחבל סתם, אולי, ח"כ מרגי, בוא נבשל אותו ואתה תאכל את המוח שלו, כדי שלא יתערב באדמת הקודש ויטמא את האדמה. מה אתה אומר, מרגי?.



סוף סוף, בלי מנתח פלסטי, הסירה תל אביב את כיכר דיזנגוף, את הפרונקל המכוער מעל פניה, את המורסה, שאנשים טיפשים בנו ואנשים טיפשים אחרים ימצאו לה תחליף גרוע עוד יותר. הכיכר האיומה ביותר בתולדות הכיכרות, שכיערה את לב העיר שנים רבות, נעלמה לנו מהעיניים סוף סוף באיחור לא אופנתי. אין ספור ערים, במדינות תרבותיות ותרבותיות פחות בעולם, מקיימות בלב העיר כיכר, עגולה, נחמדה, פשוטה, בגובה העיניים, מרוצפת באבנים נחמדות, עם שולחנות וכסאות לשתות קפה וערוגת פרחים או שתיים. אפילו בגוש הקומוניסטי לשעבר שימרו את הכיכרות. אבל אצלנו, היומרה, השחצנות, התחושה שאנחנו יותר טובים באדריכלות, הרצון המטופש לחדשנות אורבנית, גרמו למחוללי הכיכר, עם הפסל הכי מכוער בעולם, לטנף את תל אביב.



אומרים שטוב מאוחר מאשר לעולם לא? נו טוב, באמת, חכו מה יהיה במקום שם עוד מעט.