זמן לרעיונות חדשים: ישראל והנשיא טראמפ יכולים ליצור הזדמנות היסטורית

יותר ויותר ישראלים ופלסטינים מבינים כי "פתרון שתי המדינות" הוא ססמת סרק לא מעשית. עם תחילת עידן טראמפ חובת הממשלה היא להציג רעיונות חדשים ואלטרנטיביים, כמו למשל פדרציה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
דונלד טראמפ
דונלד טראמפ | צילום: רויטרס
2
גלריה

בימין האמריקאי כבר נשמעים קולות ברורים ומשמעותיים המבקשים "לחשב מסלול מחדש". שגריר ארה"ב באו"ם לשעבר, ג'ון בולטון, המוזכר כמועמד לתפקיד תת־מזכיר המדינה, פרסם בחודש שעבר מאמר נוקב ב"וול סטריט ג'ורנל", שבו כינה את פתרון שתי המדינות "חזון של מבוי סתום". בולטון עומד על כך שמדינה דמיונית כזאת, עם אפס יכולת קיום כלכלית, תזיק הן לישראל והן לפלסטינים, ומציע לבחון חלופות לגישת "שתי המדינות".

ראשית, הסערה האזורית, שכונתה בתחילתה "האביב הערבי" ועדיין לא הסתיימה. הפיכת האסלאם הרדיקלי לגווניו לגורם הדומיננטי באזור כולו, המלחמה השיעית־סונית רבת הגזרות, קריסת מדינות, יצירת שטחי ענק בלתי משילים, התפשטות הטרור והתרבות ארגוני הטרור לימדונו שנכון לצמצם את שולי הסיכונים שישראל יכולה לקחת על עצמה. אין כל צורך בהקמת מדינה ערבית בלתי מתפקדת נוספת באזור במרחק אפסי ממרכזי האוכלוסייה של ישראל.

שנית, האסטרטגיה הפלסטינית של השנים האחרונות ליצירת דה־לגיטימציה לישראל בזירה הבינלאומית, תוך ניסיונות בידודה, לימדו אותנו למה ניתן לצפות מ"הפרטנר הפלסטיני המתון". גם המדיניות השיטתית של תשלום קצבאות למחבלים ולמשפחותיהם על ידי הרשות והאדרת הטרוריסטים המשיכה ב"חינוך" הפלסטינים לשנאה ולאיבה במקום לשלום. באותו זמן נמנע אבו מאזן ככל יכולתו ממו"מ ישיר עם ישראל תוך הצבת תנאים מוקדמים שונים. גם סבב השיחות המדיניות של 2013 עם ממשל אמריקאי שחתר בכל מאודו ליישם את פתרון שתי המדינות נכשל.

אבו מאזן. הניסיון לימד כי אין בצד הפלסטיני רצון ויכולת לסיים בפשרה את הסכסוך. צילום: רויטרס
אבו מאזן. הניסיון לימד כי אין בצד הפלסטיני רצון ויכולת לסיים בפשרה את הסכסוך. צילום: רויטרס | אבו מאזן. הניסיון לימד כי אין בצד הפלסטיני רצון ויכולת לסיים בפשרה את הסכסוך. צילום: רויטרס

שלישית, הפירוד הפלסטיני בין עזה ליו"ש הוכח כתופעה קבועה ולא חולפת. ברור כי ללא קשר לוויתורים ישראליים - לא ניתן יהיה לגבש רוב פלסטיני סביב פשרה היסטורית, והסכסוך יימשך משטח בשליטה פלסטינית. בינתיים, בתקופה זו, לפיגועים ולטילים הוסיפו הפלסטינים נשק חדש: המנהרות. הן יצרו איום נוסף על יישובי עוטף עזה. נסיגה על בסיס קווי 67' תביא מנהרות טרור (שלא יצטרכו להיות ארוכות) שיגיעו לתוככי השכונות היהודיות של ירושלים.

רביעית, חילופי הגברי בבית הלבן (והגיבוי בשני בתי המחוקקים בוושינגטון) עשויים לאפשר לישראל מרחב תמרון רחב יותר ולקעקע את הקונצנזוס הבינלאומי סביב פרדיגמת "שתי המדינות".

לגופו של עניין - יותר ויותר ישראלים ופלסטינים מבינים כי מדובר בססמת סרק בלתי מעשית. מדינה פלסטינית זעירה ביו"ש לא תהיה בת קיימא ותכליתה היחידה תהיה המשך המלחמה בישראל בסטטוס מדיני משודרג. לפלסטינים לא יהיה מרחב כלכלי ועתיד, ולישראלים לא יהיה ביטחון. גירוש כפוי ענק של אזרחים ישראלים מבתיהם הינו בלתי הומני ובלתי מעשי. הוא לא יביא שלום עם הפלסטינים אבל עלול ליצור איום ממשי במלחמת אחים בין הישראלים.

חובתה של ממשלת ישראל היום להציג רעיונות חדשים. פתרון פדרטיבי ירדני־פלסטיני ייתן לפלסטינים מרחב בנוסף לאוטונומיה שלהם. אפשר לשקול גם מסגרת כלכלית משותפת ישראלית־ירדנית־פלסטינית. יש רעיונות נוספים שאותם ניתן לגבש בעבודה שקטה מול ממשל אמריקאי אוהד בבסיסו. ישראל מצדה צריכה לחדד את תביעתה לריבונות על שטחי C.

תגיות:
גדעון סער
/
דונלד טראמפ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף