הקו האדום שהציב ממשל ברק אובמה למשטר הסורי בנוגע לשימוש בנשק כימי נחצה ביולי 2013 במתקפה ברוטלית שבה השתמש אסד בנשק כימי. המתקפה הביאה להרג של כאלף אזרחים. הנשיא חזר בו מהבטחתו להפיל את משטר אסד אם ישתמש בנשק כימי, הבטחה שהובילה את סגן הנשיא ג'ו ביידן להטיח בו: ״מעצמות גדולות אינן משקרות...״

הביטחון שצבר אסד לאורך שנות המלחמה הוביל אותו להשתמש שימוש תכוף בנשק כימי. שיאו - המתקפה שלשום במחוז אידליב. היא בולטת בהיקפה, ומסמנת ככל הנראה את קריסת הטאבו על השימוש בנשק כימי.


הטאבו הזה איננו אלא אותה נורמה שנתקבעה לאחר מלחמת העולם הראשונה, מלחמה שבה מעצמות גדולות משני הצדדים הלוחמים השתמשו בנשק כימי, כולל גזים רעילים וגזי חרדל. במלחמת העולם השנייה, לעומת זאת, לא השתמשו עוד בגז בקרבות. מאז ועד לאחרונה, רובן המוחלט של המדינות התייחסו אל השימוש בגז כבלתי מתקבל על הדעת.


לאחר שהשתמש סדאם חוסיין בנשק כימי בעיראק הוא הפך להיות מוקצה ותואר כמנהיג ברברי שיש להדיחו - דבר שקרה בסופו של דבר לאחר מלחמת עיראק השנייה, ב־2003. הסיפור של סוריה שונה, כיוון שלמרות השימוש התכוף של הממשל הסורי בנשק כימי, הוא עדיין מקבל גושפנקה בינלאומית להמשך השליטה במדינה, בהתאם להתבטאות שגרירת ארה״ב באו״ם ניקי היילי לפני ימים מספר. היילי אמרה שהממשל האמריקאי לא יתמקד בהדחת אסד.


קריסת הטאבו עלולה להוביל להגברת המגמה ולשימוש תכוף יותר בנשק כימי בידי מדינות וארגוני טרור כנגד כוחות צבא ממוגנים וכנגד אזרחים חשופים וחסרי ישע, בסוריה ובאזורי סכסוך אחרים כגון אפריקה. ישראל מרתיעה גורמים מדינתיים מלהשתמש כנגדה בנשק כימי ואחר, אך לאחר שהמחסום התודעתי נפרץ, עליה לחשוש מנשק זה בידיהם של גורמים לא־מדינתיים, שכמעט שלא ניתן להרתיעם הרתעה אפקטיבית. לפיכך, על ירושלים לרענן את מערך ההגנה שלה מפני נשק כימי.


נוסף על זה, ישראל נדרשת לתובנות חדשות. ראשית, על ירושלים להוביל את האמירה המוסרית הנחרצת כנגד המעשים הברבריים הללו ולסייע ככל שניתן בהיבט ההומניטרי. אך בניגוד לחלק מהקולות שנשמעו, אסור לישראל להתערב צבאית בנעשה בסוריה. שנית, על ירושלים לחבר בין כישלון הקהילה הבינלאומית לחסל את מלאי הנשק הכימי הסורי עם אי־יכולתה של הקהילה הבינלאומית למנוע מאיראן בעתיד התקדמות מהירה אל הפצצה, לאחר פקיעת הסכם הגרעין. ושלישית, בהתבסס על ההתנהלות הברברית מעבר לגבול, ישראל נדרשת למנף את דרישתה להמשך אחיזתה ברמת הגולן, תוך הרחקת כוחות האופל הללו מגבולה ככל שניתן.





הכותב הוא גיאוסטרטג, מומחה למדיניות ביטחון בינלאומי והמזרח התיכון, מרצה לקבלת החלטות במדיניות חוץ וליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי הרצליה.






הביאה לדפוס: עפר לבנת