ברוב הדיונים המדיניים עם גורמים בינלאומיים על מצב התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני מגיעים לסעיף "עזה" בדקות האחרונות, אם בכלל. אך הדילמות הקשות שמציבה הרצועה מול ממשלת ישראל אינן אבק שאפשר לטאטא מתחת לשטיח תוך קבלת החלטות נקודתיות שאינן חלק מאסטרטגיה מדינית־ביטחונית ארוכת טווח. צריך לזכור כי בהסדר קבע עתידי, אם יושג, עזה והגדה המערבית אמורות להיות יחידה טריטוריאלית אחת, תחת שלטון אחוד, מחוברות ביניהן במעבר יבשתי תת-קרקעי בשליטה פלסטינית וריבונות ישראלית.

ומה עושים בינתיים? יוזמה ישראלית כוללת, שתיעשה בתיאום עם הקהילה הבינלאומית והרשות הפלסטינית, עשויה להפחית את הסיכון להסלמה ולסבבי אלימות נוספים. ראשית, מענה לצורכי האוכלוסייה האזרחית בעזה וצעדים הומניטריים עולים בקנה אחד עם האינטרס הישראלי. כמו כן, צריכה לעלות דרישה ישראלית כי צעדים כאלה ושיקום עמוק יותר של הרצועה יותנו ברגיעה ביטחונית ממושכת ובעצירת התעצמות חמאס.



בהסתכלות ארוכת טווח, הנה הרכיבים העיקריים של יוזמה שעשויה להוביל לשיקום עזה תוך יציבות ביטחונית. ראשית, מקל וגזר: מצד אחד, חבילת פרויקטים במעורבות בינלאומית ואזורית – הקוורטט (ארצות הברית, האו"ם, רוסיה והאיחוד האירופי), הקוורטט הערבי (מצרים, סעודיה, ירדן ואיחוד האמירויות). מהצד האחר, חבילה ידועה מראש של סנקציות בינלאומיות על חמאס במקרים של פגיעה ביציבות הביטחונית או במרכיבי התוכנית.


שנית, שילוב הרשות הפלסטינית בפרויקט השיקום והכנסתה למעברים בתיאום עם מצרים; הענקת מעמד ייחודי למצרים וקבלת מחויבויות מצריות. שלישית, נכונות ישראלית להסרת הסגר, כולל הסכמה להקמת נמל ימי או מזח באשדוד כנגד הכרה בינלאומית בהסרת האחריות לעזה מישראל עם הסרת הסגר.
רביעית, הקמת מעבר משותף ישראל-מצרים-הרשות הפלסטינית בכרם שלום – בסיכום עם מצרים והקהילה הבינלאומית, פתיחה רציפה של המעבר בין מצרים וישראל לרצועה. בתמורה, התחייבות מפוקחת של חמאס לאטימת המנהרות. חמישית, מתן זכות לשימוש ברציף ייעודי בנמל אשדוד עם מסילת רכבת לרצועה.

שישית, התנעת תהליך תכנון להקמת אי ובו נמל ימי והכנה לשדה תעופה מול חופי עזה, עם פיקוח ובידוק ביטחוניים יעילים ואמינים בידי גורמים בינלאומיים
המקובלים לחלוטין על ישראל. שביעית, הקמת תשתית נאותה לאספקת מים, גז וחשמל לרצועה, בהשתתפות הקהילה הבינלאומית. שמינית, הקלות בתנועת אנשים וסחורות – התחייבות ישראלית ומצרית לרציפות העברת סחורות בבידוק ביטחוני מוסכם. ותשיעית, סימון אתרים מנועי תקיפה ברצועה ובשטח ישראל בתמורה להשקעות בינלאומיות.

מבחינת ישראל, חמאס הוא הריבון בפועל ברצועת עזה לכל דבר ועניין, ולכן, אף אם בעקיפין, הוא כתובת. מסמך העקרונות של הארגון, שפורסם לאחרונה לאחר שנים של דיוני הכנה, אין בו כדי לשנות את התפיסה בירושלים כי חמאס הוא גורם מכשיל, אויב, שלא זנח את ההסתה, האלימות והטרור. עם זאת, ייתכן שדווקא הנשיא טראמפ עשוי להטות אוזן קשבת לקידום תוכנית מרשל לפיתוח פלסטיני ואזורי, ובמסגרתה יוזמות קונקרטיות לשיקום עזה ולפיתוחה, על בסיס הסדרי ביטחון אפקטיביים ובמסגרת מאמץ דיפלומטי אזורי. הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי.

הכותב הוא מראשי תנועת "עתיד כחול לבן" ובעבר האחראי למשא ומתן עם הפלסטינים בממשלת ברק