ברגע שהדרישות המקצועיות התקבלו, את כל הדברים האחרים צריך לשים בצד. להתרכז בילדים ולחזור ולטפל בהם. לי אין ספק שהכי נכון שהם יחזרו למקום שהם טופלו בו עד כה. רופאים אף פעם לא נטשו חולי סרטן - לא ילדים ולא הורים - בגלל חוסר אמון בהנהלה. מדובר פה בהצלת חיים. לדוגמה, בהדסה יש מומחית להשתלות מח עצם, ודווקא בבית החולים השני אין מומחית כזו.
לפעמים אין כימיה בין מנכ”ל לרופא, ויש מנהלי בתי חולים שנעימים יותר או פחות - אבל האם בזה אנחנו דנים? השביתה האחרונה של הרופאים בישראל הייתה לא על שכר אלא נושאים כמו חיזוק רופאים בפריפריה. ובכל זאת, גם בשביתה החשובה הזו לא שבת אף רופא שמטפל בילדים או במבוגרים חולי סרטן. אני מתפללת למען הילדים החולים. רובם יחלימו בסופו של דבר, אבל עכשיו צריך לאפשר להם להתמקד בהחלמה ולכל המשפחה להתגייס לכך. אי אפשר לקחת אותם כבני ערובה.
התרעות פיקוד העורף