אני בטוחה שכולם התכוונו להחמיא. רק שהם באו לברך ויצאו מקללים, כלומר יצאו גזענים. איך שלא נהפוך את זה, המחמאות האלו, של כל "הנאורים", נוטפות ניחוח גזעני. כי ברגע שעוסקים בלי הרף במוצא של השניים - שכידוע הם לא עשו שום דבר כדי לזכות בו, אלא פשוט נולדו איתו - מצמצמים ומקטינים את ההישג שלהם. במקום להתייחס אליהם כאל מי שהצליחו לשכנע את מתפקדי העבודה שהם המתמודדים הראויים ביותר להנהיג את המפלגה בעת הזו, מתייחסים אליהם כמי שזכו בהישג המרשים אף שהם מזרחים. או אולי בגלל, תלוי איך מסתכלים על זה.
יגידו שאני תמימה או מיתממת, אבל אני מסרבת להאמין שלפרמטר העדתי היה משקל בבחירה בהם. רוב האנשים שאני מכירה לא מקבלים החלטות לגבי אחרים בהתבסס על מוצאם. מבחינתי, זה מקרי בלבד ששניהם מזרחים (וצריך גם להזכיר שזו לא תהיה הפעם הראשונה שבה מזרחי עומד בראשות העבודה, אלא הפעם השלישית), ובאותה מידה זה מקרי שבראשות הליכוד לא עומד אדם ממוצא מזרחי. זה לא מעיד שום דבר על בוחרי שתי המפלגות, וזה לא הופך את מצביעי העבודה לליברלים יותר ממצביעי הליכוד.
אבל אולי עכשיו, כשבראשות המפלגה השנייה בגודלה יעמוד אדם ממוצא מזרחי, כשבצמרת הגופים הביטחוניים של מדינת ישראל עומדים אנשים ממוצא מזרחי, וכשחלק גדול ממובילי התרבות בישראל הם ממוצא מזרחי – הגיע הזמן לאפסן את השיח העדתי. זה לא קל, כי לא מעט גורמים בפוליטיקה ובתקשורת מתפרנסים ממנו, אבל בסופו של דבר, כדאי שנבין סוף־סוף שלא כל כישלון של אדם ממוצא מזרחי נובע מקיפוח או אפליה, ולא כל הצלחה שלו היא "מהפך היסטורי". אפשר גם לשפוט אנשים לפי כישוריהם וניסיונם. וזו כבר ממש הצעה מהפכנית.
התרעות פיקוד העורף