בירושלים מודאגים ובצדק. המשבר בבית הלבן רחוק מלהיות עניין אמריקאי פנימי. ארצות הברית היא מנהיגת העולם החופשי, והיא מעורבת באינספור סכסוכים, מחלוקות ומשברים בינלאומיים. עכשיו כבר ברור כי הנשיא דונלד טראמפ, שהתחיל ארבע שנים בבית הלבן, נכנס לתפקידו ללא ידע מוקדם והיכרות עם הזירה הבינלאומית, והוא עובד בשיטת ניסוי וטעייה.

טראמפ גם מתקשה להעביר את מדיניות הפנים שלו שעליה התחייב בקמפיין הבחירות. כישלונו הצורב לבטל את רפורמת הבריאות של הנשיא אובמה מלמד כי לא עשה שיעורי בית וכי הרוב הרפובליקני המספרי אין פירושו כי כל הצעת חוק שמביא הנשיא הרפובליקני - מקובלת על חבריו. המחוקקים האמריקאים כולם, אבל במיוחד הרפובליקנים, חוששים כי הבוחר יבוא עמם חשבון בבחירות הביניים בנובמבר 2018, אשר כבר מחכות מעבר לפינה.

ישראל תלויה בארצות הברית באלף ואחד קשרים וגשרים. ארצות הברית מסייעת לנו באופן מסורתי בכל משבר, מדיני, צבאי, כלכלי ודיפלומטי. עשו כך נשיאים דמוקרטיים (כן, אפילו אובמה) ועשו זאת נשיאים רפובליקנים. הקונגרס, במיוחד, אוהד את ישראל, אפילו מעבר לתמיכה של הממשל. אגב, 30 ממחוקקי הקונגרס הם ממוצא יהודי. 



נכון לעכשיו, בחודשים הראשונים, הממשל הלך בדרכי קודמיו. אבל הקשיים מבית, כלומר מהבית הלבן, מוכרחים לבוא לידי ביטוי בעמדות הבינלאומיות של ארצות הברית. כמה זמן נשאר לנשיא לתמרן בשעה שיועציו מפוטרים או מתפטרים בקצב שאמריקה לא ידעה לעולם? כמה זמן ייקח לאנשים חדשים בתפקידים חדשים ללמוד ולעשות טעויות בטרם יעלו על המסלול וכיצד תקרין ההסתייגות הבינלאומית מטראמפ וממשלו על ישראל?


אין לנו ידידים רבים בעולם, אף שראש הממשלה גאה במספר המבקרים והביקורים פה. גילויי הידידות הזו לא בהכרח מיתרגמים לדפוסי הצבעה באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים. ישראל גם נתפסת על ידי חלק ממדינות העולם כגשר שבאמצעותו אפשר להגיע לארצות הברית ולקדם בה את ענייניהם. בכאוס הנוכחי בממשל האמריקאי ישראל תתקשה, אם תרצה, למלא את התפקיד הזה. אפשר מאוד שמצבנו הבינלאומי יורע עתה. לכן היא חייבת להיערך מחדש ולבחון את התמונה העולמית.

בעתיד הנראה לעין אין לנו חלופה לארצות הברית, אבל אסור לנו בשום אופן לוותר על מדינות אחרות ולצפצף על החלטותיהם של ארגונים בינלאומיים. ישראל חייבת לנהל שיח פורה ולהאזין היטב למדינות כמו גרמניה או האיחוד האירופי בכלל. הדברים שראש הממשלה אמר למנהיגי מדינות פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה: "אירופה צריכה להחליט אם היא רוצה לחיות ולפרוח, או להירקב ולהיעלם", אינם הסגנון והתוכן הראויים בעת הזו. 

ישראל חייבת לאמץ מדיניות חוץ זהירה, מחושבת ובשום אופן לא לעומתית. לחכות ולראות כיצד משתלט טראמפ על הבית הלבן, ובתקווה כי ארצות הברית תשקם את מעמדה הבינלאומי. זה הזמן לדיפלומטיה שקטה, קלאסית, ולא לדיפלומטיה ציבורית. 

הכותב הוא ח"כ במפלגת המחנה הציוני ומכהן כיו"ר השדולה ליחסי ישראל־ארצות הברית