בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת המשנה לענייני חוץ נאמר, לפי פרסום בעיתון "הארץ", כי לראש הממשלה בנימין נתניהו חשוב יותר המשך תקין של היחסים הביטחוניים, מאשר איוש מחודש של השגרירות בקהיר. אך אין טעות גדולה מזו.



קשרים המושתתים על הרגל הביטחונית־מודיעינית בלבד בין המדינות הם בהגדרה מוגבלים בזמן. קשרים כאלה קיימים כאשר יש בעיה או אויב משותף לשתי המדינות. מצב זה יחלוף עם היעלמות הבעיה או הסכנה מהאויב. זה המצב כיום בינינו לבין מצרים. לעומת המצב הזה, קשרים המבוססים על מגוון רחב של אינטרסים, כגון אינטרס כלכלי, מסחרי, תרבותי, פוליטי ועוד, הם ערובה לאורך החיים של יחסים אלה. את זה אין לנו כיום עם מצרים.



כל מדינה תשקול היטב מה היא מפסידה מהאינטרסים שלה בבואה לנקוט צעד חריף ביחסים הבילטרליים. זה השיקול שמצרים עשתה לפני העימות שלה עם קטאר. איזה אינטרס יעמוד לישראל אם מצרים תחליט מסיבה כלשהי לצמצם עוד יותר את הקשרים? כלום ראו באיזו קלות עבדאללה, מלך ירדן, לא מאפשר את החזרת השגרירה שלנו בירדן ואת צוותה. לו היו אינטרסים רחבים יותר, המלך כנראה היה שוקל את הדבר בכובד ראש.



עוד בתקופתו של הנשיא מובארק הלכו והצטמצמו היחסים הבילטרליים של מצרים עם ישראל. אחרי רצח סאדאת חיפש מובארק מסילות כדי לחזור לעולם הערבי, ועל כך שילם במטבע ישראלי. ישראל החרישה ולא עשתה כלום. כיום מה שנשאר מהיחסים הבילטרליים עם מצרים זה ה־Qualified industrial zones הידוע כ־QUIZ, הסכם משולש בין ארצות הברית, ישראל ומצרים הנותן פרנסה למאות משפחות מצריות. מצרים פגעה בהסכם הגז, צמצמה את פעילות השגרירות אבל לא פגעה ב־QUIZ, כי זה אינטרס מצרי מובהק.



כיום, אין כלום במישור הבילטרלי עם מצרים. עוד יותר, אין שגריר ואין שגרירות. המחשבה אצלנו שהרגל הביטחונית חשובה יוצר מעיבוי הקשרים הבילטרליים מהווה פתח לבעיות בעתיד ביחסינו עם מצרים. אין לנו אינטרסים משותפים שיגנו על השלום. מכאן הטעות בהעדפת הפן הביטחוני, שכאמור הוא זמני, על הפן הבילטרלי עם מצרים.



על ראש הממשלה וקברניטי המדינה ליזום פסגה עם מנהיגי מצרים, הרחק מעיני התקשורת, על מנת להתוות תוכנית פעולה מהירה אשר תחזיר את השגריר, צוותו והשגרירות לקהיר, ולפעול לעיבוי היחסים הבילטרליים בכל התחומים, בדיוק כמו שאנו מאפשרים זאת לשגרירות מצרים בישראל. הוויתור מצד ישראל וההסתפקות בקשר הביטחוני־מודיעיני בלבד עלולים לסכן את הסכם השלום עם מצרים.



הכותב כיהן בעבר כשגריר ישראל במצרים