המשמעות של נשק מסוג זה בקוריאה הצפונית אינה רק בתעמולה של המשטר, אלא בהתאמת פצצה תרמו־גרעינית (השם המקצועי לפצצת מימן) לראש קרבי של טיל בליסטי, מהסוג שנוסה על ידה פעמיים בחודש יולי. טיל זה, המכונה הוואסונג 14, הוא בעל טווח בין־יבשתי, המאפשר לראשונה לצפון־קוריאנים לאיים ישירות על מטרות בחוף המערבי של ארה"ב.
איום בטיל ללא ראש קרב גרעיני הנו חמור דיו. איום בראש קרב גרעיני "רגיל" (פצצת ביקוע) הוא חמור מאוד. איום בפצצת מימן הוא משהו שרבים בארה"ב - מהנשיא טראמפ ועד אנשי הפנטגון וזרועות המודיעין האמריקאיות - לא העזו להעלות על הדעת כסביר, בוודאי לא כעת.
שוב ושוב מראה קוריאה הצפונית כי קצב ההתקדמות שלה במיזמי החימוש העיקריים – טילים מסוגים שונים ונשק גרעיני - מהיר הרבה יותר מכפי שרוב המומחים בעולם מעריכים.
מתוך התבוננות מעמיקה ארוכת שנים על תוכניותיה הבליסטיות של מדינה זו, ועל תוכניות הנשק הלא קונבנציונלי שלה, כמו גם על משגרי הלוויינים שהיא מפתחת – אינני מופתע. זה שנים שקוריאה הצפונית מצהירה בגלוי על כוונותיה השונות ועד כה לא נתפסה בשקרים או בהצגה מסולפת של הישגיה.
זאת ועוד, הקשר בין קוריאה הצפונית ואיראן ידוע זה שנים, ושתי המדינות משתפות זו את זו בידע ובטכנולוגיה בנושאים שונים, לרבות טילים וגרעין. יש להניח כי גם בטהרן הורמו כוסות לברכה עם הגעתן של החדשות על הניסוי המוצלח שנערך בקוריאה הצפונית. אין זה אומר שמחר או מוחרתיים תוכל איראן, אם תרצה, להתקין פצצות מימן בטיליה (שהם ברובם טילים שפותחו בקוריאה הצפונית ונמכרו לה), אולם שיתוף ידע גרעיני מסוג זה עם מדינה כאיראן הוא חמור ביותר.
דומה כי עם הדי הרעידות הסיסמיות, שבישרו על הניסוי בקוריאה הצפונית, נמוגו המחשבות על תקיפה צבאית אמריקאית כנגד משטרו של קים. תוחלת הנזק של פצצת מימן באזור (מטרות כמו סיאול וטוקיו למשל), כמו גם שיגור מטח טילים אל ארה"ב – שלא מובטח כי כולם ייורטו – היא כה גדולה, עד כי לא תהיה לאמריקאים ברירה אלא להכיר בקוריאה הצפונית כמעצמת גרעין ולקבל מצב זה, גם אם בחריקת שיניים.
התרעות פיקוד העורף