מגמת העלייה במספר המחלימים מסרטן מבורכת. ההחלמה מסרטן פותחת צוהר לתקווה ואופטימיות, אך יחד עם זאת, דרוש תכנון לטיפול בכמות ההולכת וגדלה של אוכלוסיית המחלימים אשר חושפת אתגר חדש במאבק. האם מערכת הבריאות בישראל ערוכה לאתגר?
גם במציאות המורכבת של מדינת ישראל, מחלת הסרטן עדיין ממשיכה להוות גורם המוות המוביל. מדובר במאבק גלובלי, מתמשך וחסר פשרות. נכון להיום, קיימים למעלה מ-200 סוגי סרטן, אשר עלולים להיגרם ממגוון סיבות. לכל אחד מהם שם, 'התנהגות' וטיפולים ייחודיים. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי כ-14.1 מיליון איש מאובחנים עם סרטן ברחבי העולם מדי שנה.
בחוד החנית של המאבק העיקש בסרטן עומדים חוקרים, רופאים ואנשי מקצוע מכל רחבי העולם, שעובדים במרץ רב על קידום המחקר, פיתוח תרופות ויצירת פתרונות חדשים להתמודדות עם "מלכת המחלות". גם אצלנו כאן בישראל ישנם כאלו המובילים את המאבק וביניהם פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל שנעזר בתחילת דרכו במענקי המחקר של האגודה, וכיום מכהן כנשיא הכבוד של האגודה. על בסיס מחקריו חולים רבים בעולם מטופלים באופן מיטבי יותר. כך גם פרופ' זליג אשחר, חוקר בכיר במכון ויצמן למדע וחתן פרס ישראל, שמחקריו מהווים כיום פריצת דרך בתחום הטיפול האימונולוגי במחלת הסרטן, כמו גם חוקרים מובילים אחרים.
זה לא סוד שעתידנו תלוי במחקר הרפואי, אך בשביל להמשיך ולקדם את חקר הסרטן, נדרשים משאבים עצומים שעשויים להציל את חייהם של מיליונים ברחבי העולם. למרות שהדרך עוד ארוכה לפתרון כולל, ומחלות ממאירות רבות נותרו ללא מענה, אנו זוכים לראות כי בשנים האחרונות המאמצים נושאים פרי ומורגשים בשטח, עם הישגים מרשימים כמו לדוגמה, הירידה בשיעור התמותה מסרטן השד בקרב נשים בישראל. בנוסף להישגים ביחס לסרטן השד, בחודש המודעות לסרטן המעי הגס והחלחולת התפרסמו נתונים המעידים כי גם התחלואה בסוג מחלה זה בישראל נמצאת במגמת ירידה. אם לשפוט לפי מחקרים מהשנים האחרונות, ניתן לומר כי האור בקצה המנהרה הולך ומתגבר.
כשמדובר במחלת הסרטן, חשיבות הגילוי המוקדם גדולה מאוד. הכלל הוא פשוט - ככל שמאבחנים מוקדם יותר את המחלה, כך גדלים הסיכויים להחלים ממנה. העלייה באבחון המוקדם, בשילוב ההתקדמות המדעית בחקר המחלה ושיפור דרכי הטיפול, הביאה לכך שכיום ניתן לרפא חולי סרטן רבים. עם העלייה המתמדת באחוז השורדים, מערכת הבריאות תצטרך לענות על צורכיהם של אוכלוסיית המחלימים שהולכת וגדלה בעקבות כך.
במהלך תקופת המחלה, המטופל מקבל תמיכה רחבה מהרופאים והאחיות וכמובן ממשפחתו. לעומת זאת, במעבר משלב המחלה לשלב ההחלמה, רבים מהמחלימים נתקלים בבעיות ולא תמיד זוכים לתמיכה שאליה זכו בתקופת הטיפולים. רבים מהם מרגישים אבודים ומתמודדים עם קשיים רבים במהלך ניסיונותיהם לחזור לשגרה. החברה מצפה מהאדם לחזור בהדרגה למסגרת חיים הכוללת עבודה, לימודים ומחויבות נוספות, אך מתחת לפני השטח, מתמודד המחלים עם תופעות לוואי, מחשבות טורדניות, פחדים ותחושת בדידות.
תופעות לוואי בקרב מטופלים לשעבר לאחר טיפול אונקולוגי, הן עניין ידוע. חלק מהמחלימים מדווחים כי הם עדיין חשים עייפים ומותשים. למעשה, תשישות הנה אחת התלונות השכיחות ביותר במהלך השנה הראשונה של ההחלמה. יש כאלו שסובלים מכאבים לאחר הטיפול, כמו כאבי פרקים, כאבי קרינה וכאב עצבי. ישנם מטופלים לשעבר שסובלים מצלקות ושינויים בעור, כגון אובדן איברים ושינויים במשקל הגוף. סוגיית המראה החיצוני ודימוי הגוף הנם מקור לדאגה רבה בקרב מחלימים מסרטן. קיים חשש מבושה ומדחייה חברתית בעקבות שינויים אלו, שבחלק מהמקרים עלולים להישאר קבועים.
סוף הטיפול עשוי להיות מלווה אמנם בתחושות הקלה ואופטימיות, אך במקביל עשויות להתווסף לתחושות אלו גם עצבות, דאגה, חרדה מחזרת המחלה ולבטים רבים. מממצאי מחקר שנערך בבית החולים רמב"ם שעקב אחרי עשרות מחלימים, התברר כי 50% מהם סובלים מבעיות בתום הטיפול וזקוקים לתמיכה במגוון תחומים כגון תמיכה פסיכולוגית, סוציאלית, משפטית וכלכלית. לעתים קרובות, חברים ובני משפחה רוצים לסייע, אך הם אינם יודעים כיצד. שאלות כמו "למה חליתי?" ו-"האם יכולתי למנוע את המחלה?" עלולות להטריד רבים.
קשיים אלו, מציבים אתגר של ממש לכל העוסקים במלאכה. אתגר זה מחייב את מערכת הבריאות המקומית להקים רשתות תמיכה ושיקום למחלימים, במטרה לשפר את איכות חייהם ולעודדם לחזור לחיים אישיים וקהילתיים פעילים. כיום, קיימות מרפאות ייעודיות למחלימים עבור טיפולים והמשך מעקב. בנוסף, קיימות מסגרות שונות כמו למשל מרכזי התמיכה 'חזקים ביחד' של האגודה למלחמה בסרטן שם פועלות בין השאר קבוצות תמיכה של האגודה, שבנוסף מרכזת סדנאות לליווי מחלימים בהדרכת אנשי מקצוע מתחום הפסיכואונקולוגיה, עובדים סוציאליים, אחיות, פיזיותרפיסטים, תזונאים, מומחים לייעוץ מיני, דימוי גוף ופוריות ועוד. מחקרים הראו כי הצטרפות לקבוצות תמיכה ופעילויות גוף ונפש כגון יוגה, משפרות את איכות החיים ומחזקות את תהליכי ההתמודדות וההחלמה.
כלי חיוני נוסף שיכול להוביל לשיפור היחס והתמיכה באוכלוסייה זו, הוא הכשרה של צוותים רפואיים, אשר יוכלו לעקוב אחר מצבו הרפואי של המחלים, לקדם את בריאותו, ולהעניק לו כלים חיוניים לחיים פעילים ובריאים.
עם העלייה באחוז המאובחנים כחולי סרטן בשלב המוקדם ושיפור הטיפול בהם, יש להיערך להגדלת שיעור המחלימים גם בעתיד הקרוב. עובדה זו מחייבת
את השירותים הבריאותיים לתת את המענה המיטבי לבעיות הרפואיות והפסיכו-סוציאליות של המחלימים מסרטן, ואותנו כחברה לגלות הבנה ואמפתיה כלפיהם.
הכותב הנו אונקולוג בכיר, כיהן בעבר כנשיא ארגון הסרטן הבינלאומי ומשמש כיו"ר האגודה למלחמה בסרטן, העורכת בימים אלו את מבצע הקש בדלת השנתי המהווה מקור מימון חשוב לפעילות האגודה, המתאפשרת הודות לתרומות הציבור וללא כל מימון מתקציב ממשלתי כלשהו.
ניתן לתרום לאגודה בלחיצה על הקישור
או בשיחת טלפון חינם: 1-800-35-46-46