קראתי באחד העיתונים כי החל מהיום, במקום "לזפזפ" לערוץ 22, יזפזפו לערוצים 12 ו־13. עוד קראתי כי לרגל השינוי בהרגלי הזפזופ עורכים ערב ענק בהשתתפות בכירי ה"טאלנטים", ואליו תוזמן צמרת הברנז'ה. ואני שואל את עצמי: האם השינוי ה"ענק" הזה בזפזופ מצדיק חגיגה כזו? ומה חוגגים? האם חוגגים יום הולדת לסיירת מטכ"ל? או אולי חוגגים לוותיקי מלחמות ישראל? או שמא חוגגים מאה שנה לתעשייה בישראל?
התשובה היא לא ולא. חוגגים שינו בזפזופ ואכן, זו תמצית הווייתנו בישראל ובעולם של שנות האלפיים. הכל תפל ורדוד, ועולם הבידור סובב סביב עצמו. מלהיות המשרתים של אלה שעושים הם הפכו את עצמם למשרתים את עצמם. כותבים על עצמם, מאדירים את עצמם ומגבים את עצמם. אלו שמייצרים ערך כלכלי וביטחוני למדינה הפכו למשרתי עולם הבידור והתרבות. עולם הפוך.
אך לא די בתובנה הזו, אלא קיימת תובנה נוספת. הטאלנטים של ערוצי הטלוויזיה המסחריים הפכו לחלק מהאלפיון העליון של ישראל. הם משתכרים משכורות עתק שאף מנכ"ל של חברה יצרנית גדולה לא היה מתבייש בה, בעוד הבעלים של ערוצי התקשורת המסחרית נכשלו בהשקעתם (אלא אם אלה השקיעו מסיבות אחרות ולא כדי להרוויח רווח כספי). הם לכל היותר הגיעו לאיזון כלכלי שלא מצדיק משכורות כל כך גבוהות לטאלנטים. אלא מאי? הטייקונים שהשקיעו בערוצי התקשורת עשו זאת כדי להרוויח בדרך של רכישת עוצמה וכוח מתוקף העובדה שהם מובילי התקשורת. בעל חברת תקשורת יכול להשפיע על דעת הקהל, מתוקף מעמדו, ומתייחסים אליו בחרדת קודש. פוליטיקאים ואנשי עסקים גדולים משחרים לפתחם. המסקנה מכך היא שלמעשה, הטאלנטים המתעשרים אינם מייצרים רווח לערוצים, אלא מסייעים לטייקוני התקשורת לצבור עוצמה - ועל כך הם מתוגמלים. אותם טאלנטים.
עשירים ומתעשרים הופיעו בתוכניות טלוויזיה שסקרו את מחאת הקוטג' ואת המאהלים של ה"מסכנים" בשדרות רוטשילד. כלומר, הם מתעשרים מהעשירים ויוצאים, כביכול, להגן על העניים מפני הבעלים שלהם. האם אתם מאמינים שהטאלנטים אכן מתעניינים בעניים? שטויות. הם מתעניינים בעצמם, וכל השאר צביעות.
הכותב הוא נשיא התעשיינים לשעבר