אבל כישלון הפיוס אינו בהכרח כישלון המגעים. ובמגעים האלה מנסים שני המחנות לרשום לפחות הישג עתידי אחד: להניח יסודות והבנות ליום שאחרי אבו מאזן. השבוע הודיעו דוברים מטעם חמאס, כי הם מוכנים לפיקוח מלא של הרשות על הנשק שבידיהם. היה להם תנאי: שילובה של תנועת חמאס באש"ף. זה שנים חותרת חמאס להשתלב בארגון הלגיטימי ביותר של העם הפלסטיני. הרעיון הזה, שנראה כעת מרחיק לכת, הולך ומתחזק בשיח הפנים פלסטיני. הוא מחכה ליום שבו אבו מאזן לא יהיה כאן יותר, והקלפים ייטרפו מחדש. והרי ברור שאם תיכנס לאש"ף, לא תיעצר חמאס שם. קברניטיה יחתרו להנהגת הרשות. יש להם גם מועמד: חאלד משעל.
הצהרת טראמפ על ירושלים זכתה אמנם למחיאות כפיים סוערות בישראל, אבל השפעתה על הזירה הפלסטינית חריפה. הקרע ביחסי וושינגטון ורמאללה הפך לניתוק. בלשכת אבו מאזן הבינו עוד קודם, כי טראמפ רחוק מלהיות המושיע שיביא את נתניהו לשיחות. עוד קודם לכן, הקפיא טראמפ את תמיכתו הכספית ברשות. ברמאללה חוזים, כמו העולם כולו, בנסיגתה הבטוחה של אמריקה מתפקידיה המסורתיים במזרח התיכון. אבו מאזן ואנשיו ביצעו הערכת מצב, והחליטו להכריז על ברוגז רשמי עם הבית הלבן. מהסלע הזה, הם טוענים, כבר לא ייצאו מים. את סגנו של טראמפ, מייקל פנס, שיגיע לכאן בשבוע הבא, הם לא רוצים במוקטעה. זהו חרם חסר תקדים של ההנהגה הפלסטינית על הממשל האמריקני.
התרעות פיקוד העורף