משבר המסתננים: הבעיה האמיתית היא דווקא הפליטים שנמצאים אצל שכנותינו

המשמעות של פליטים אלו רחבה ומגוונת הן למדינות שבהן הם שוהים והן למדינת ישראל. מניתוח תופעת הפליטים הסורים בירדן למשל, ניתן להצביע על מספר מגמות מדאיגות, בהן פריסת הפליטים סביב הערים הגדולות והושבתם בערי אוהלים בעלות תשתיות רעועות, והנטל המרכזי שאלו מציבים על מערכות הבריאות של ירדן, הן בגלל מספר הפליטים הגבוה, הן בגלל מחלות ייחודיות המאפיינות אותם והן בגלל מצבם הבריאותי הרעוע כתוצאה משנות הלחימה הארוכות. גם מערכת החינוך הרשמית אינה עומדת בעומס כתוצאה מכך שנוספו לה מאות אלפי ילדים, וכך גם שירותי הרווחה.

זאת ועוד: הפליטים משתלבים במקומות עבודה על חשבון הירדנים, ובחלק מהמקרים תופסים נתח מרכזי בסקטור השירותים, עד כדי יצירת תלות של התושבים הירדנים המקומיים בפליטים אלו. נוסף לכך, מצביעים הגורמים השונים על עומס כבד על התשתיות הלאומיות, בדגש על המים, הביוב והתברואה.

כמו כן, ראוי להציף את הסוגיה הדמוגרפית ומשמעויותיה, כך למשל בהסתכלות על התופעה בלבנון. הפליטים שינו את המגמה הדמוגרפית של עשרות השנים האחרונות, ולמעשה עמעמו את אחד מהישגיו המרכזיים של חיזבאללה בלבנון. כך, במהלך השנים הללו האוכלוסייה השיעית שהייתה מיעוט במדינה, הלכה וגדלה על חשבון האוכלוסייה הסונית והנוצרית, וחלקה באוכלוסייה גדל בעשרות אחוזים. עד שלמעשה, על פי חלק מהפרסומים, הם הגיעו לכ־40% מהאוכלוסייה והיו לקבוצה האתנית הגדולה במדינה. על פי פרסומים אלו, הסונים היו הקבוצה השנייה בגודלה שמונה כ־35%.

בשולי הדברים, פליטים אלו מציבים איום פוטנציאלי נוסף, והוא איום הטרור והפעילות החבלנית העוינת. סביר להניח כי ביניהם נמצאים גם אנשים שעברו אינדוקטרינציה סלפית ו/או אחרת, בנוסף למרגלים ולשליחים סמויים של הסורים והאיראנים. אלו אמורים להקים תאי טרור בשטח ירדן, לבנון וטורקיה,

וליצור איום הן נגד המשטר של מדינות אלו והן משטחם נגד מדינת ישראל.

# # #

למרות המגמה של התייצבות הלחימה בסוריה, תופעת הפליטים הסורים במדינות הגובלות בישראל תמשיך ככל הנראה ללוות אותנו בשנים הקרובות. מדובר, כאמור, באתגר גדול למשטרים של המדינות שאליהן הם הגיעו, אך גם בתופעה בעלת פוטנציאל השפעה על ישראל, זאת מכמה סיבות: ההשפעה על יציבות המשטרים של מדינות אלו; העלייה באיום הטרור נגד ישראל ממדינות אלו, לאור הימצאותם של פעילים סלפים בתוך אוכלוסיית הפליטים; והזיקות ההדדיות בין מצבן הכלכלי של המדינות הגובלות בישראל לבין מוקדי הוויכוח עם ישראל, למשל בסוגיית המים בלבנון, באופן שגם עלול להשפיע על פוטנציאל ההסלמה עם ישראל.