שליחת שיר באנגלית לאירוויזיון - יריקה בפרצוף של הפזמון העברי

עזבו רגע את הליך הבחירה, שדורש חקירה. לשלוח בפעם השלישית שיר בלעז, וממש סמוך ליום העצמאות ה-70, זה כמעט להשניא את עצמנו על עצמנו

מנחם בן צילום: ללא
דורון מדלי
דורון מדלי | צילום: רועי מדלי

אבל הבחירה השנה במדלי בפעם השלישית כיוצר שיר האירוויזיון הבא של ישראל היא עניין משפיל ממש ושערורייתי מאין כמוהו. שוב שיר באנגלית ממוסחרת וחנפה, שוב שיר תעשייתי אפסי וחלול בהכרח, גם אם לא נחשפנו אליו עדיין. נחשפנו לשני שיריו הקודמים של מדלי, שדשדשו בתחרויות (מקומות 9 ו–14), ואנחנו מכירים את הטעם. זהו אחד המעשים האנטי־תרבותיים הבזויים ביותר שנעשו בארץ בשנים האחרונות.

יריקה בפרצוף של הפזמון העברי, כמוסת היופי הגדולה של התרבות הישראלית במשך 70 שנה, שהגיעה כזכור להישגים נפלאים גם באירוויזיון, ודווקא בעברית - שלוש פעמים מקום ראשון ופעמיים מקום שני. אף פעם לא באנגלית. והנה עכשיו, פעם שלישית בארבע השנים האחרונות, אותו יוצר, אותה אנגלית, Toy יעני, ואותה מסחרה ירודה, וזאת עוד בלי להתייחס לשערורייה הגדולה עצמה: הליך הבחירה החסוי כביכול והחשוד מאוד כשלעצמו, כפי שנחשף בידיעה מורחבת ומצוינת שפרסם שגיא בן נון בוואלה. הידיעה מתארת בין השאר את הקשרים האישיים העמוקים לכאורה בין שניים מהשופטים המרכזיים של השיר - ירדני וצפיר - לבין מדלי. וככל שהליך הבחירה מתואר כחסוי ואנונימי, הרי הקשרים בין השופטים לבין מדלי הנבחר - שוב, פעם שלישית בארבע שנים מבין מועמדים רבים - אינם סמויים כלל, ובן נון חושף אותם בפירוט משכנע.

עיקרי התחקיר הם כל כך מטלטלים (כולל העובדה שחלק מהשירים בוצעו בחלקם על ידי היוצרים עצמם. כלומר, היו ניתנים לזיהוי על ידי מכריהם, ולא ניתנה תשובה לשאלה אם שירו של מדלי ניתן היה לזיהוי מבחינה זו), עד שהם מחייבים לפחות הקמת צוות בדיקה מטעם משרד התרבות. מדובר בייצוג מרכזי של ישראל בעולם, וזהו עניין חשוב מכדי לנהוג בו בקלות ראש.

עד לאירוויזיון בחודש מאי בפורטוגל יש עוד די זמן, ואפשר לבחור שיר חדש ונטול חשד, אם צריך. ובעברית, לשם שינוי. אז נכון, גורמים רבי־כוח עשויים לעמוד מול כל מי שינסה לחקור כאן - החל מקשת וטדי הפקות ועד לתאגיד, שהיו מיוצגים כולם בוועדת השיפוט (ובינתיים הכחישו בתאגיד כי הבטיחו לקשת לבחור גם את הזמר הבא לאירוויזיון הבא) - אבל חקירה חייבת להתקיים.

וכל זה נאמר עוד לפני העניין העקרוני עצמו, המבזה אותנו שנים ונכשל שנים. עצם ההתרפסות והנחיתות הרוחנית המונחות בניסיון הישראלי המתרחב בדור הצעיר ליצור שירים באנגלית ולייצא שיר באנגלית לאירוויזיון במקום שיר בעברית. כל זאת בניגוד למסורת הפזמון העברי המופלאה בשיאיה. ואגב, גם כשראיתי ושמעתי את נציגי יוון באירוויזיון שרים באנגלית ולא ביוונית הרגשתי בחילה עמוקה. איך אפשר לבגוד ככה ביוונית? ובעברית?

תגיות:
אירוויזיון
/
דורון מדלי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף