פרופ' כריסטופר אנדרו, שחיבר את ספר ההיסטוריה של סוכנות הביון, ציין כי מבצע הגירוש "הפך לראשונה את בריטניה ליעד קשה לריגול עבור הסובייטים" וגם קצין המודיעין הרוסי לשעבר, אולג קלוגין, שערק למערב, טען כי הביון הסובייטי מעולם לא התאושש מהפרשה. למרות זאת, המשיך הקג"ב לשים דגש על ניסיונות האיסוף בבריטניה, אשר באופן מסורתי נתפסה כאחת היריבות המרכזיות במאבק על הדומיננטיות העולמית בשל השותפות האסטרטגית העמוקה שלה עם ארה"ב. עדות לכך הגיעה בשנת 1995, כאשר עוד 25 מרגלים גורשו מהממלכה.
אולם בניגוד לשנות השבעים, לא ברור אם הגירוש הנוכחי אכן יפגע אנושות במאמצי הביון הרוסי בתוך בריטניה. על אף שלקציני ביון בשטח עדיין יש חשיבות רבה, היום המודיעין מסתמך רבות על שיטות סייבר, ולכן סביר להניח כי האקרים שפועלים בשירות סוכנויות הביון הרוסיות יוכלו להמשיך לנסות לחדור למערכות הרגישות ביותר בבריטניה, ואולי אף לשבש אותן, והכל ממרחק של אלפי קילומטרים, בדיוק כפי שעשו – כך לפי הערכות סוכנויות הביון האמריקאיות – במהלך מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב.
הצעדים שנקטה אמש ממשלת בריטניה אומנם נועדו לשלוח מסר חד־משמעי לרוסיה בעקבות ניסיון החיסול, אולם לא מדובר בכל האמצעים שעומדים לרשות דאונינג 10.
מיי לא הודיעה על הקפאת נכסים של פקידי ממשל רוסיים בכירים או של אוליגרכים רוסיים המקורבים לקרמלין שמחזיקים בחשבונות וברכוש בבריטניה, אם כי ייתכן שהיא עלולה לעשות את זה אם סקריפל ובתו ימותו בשל החשיפה לרעל. היא גם הייתה יכולה להורות על החרמה כוללת של המונדיאל הקרוב ברוסיה, אבל צעד כזה היה ככל הנראה מעורר תרעומת בקרב אוהדי הכדורגל שמצפים כבר 52 שנה לגביע נוסף, ועל כן הנבחרת תיאלץ רק להתמודד ללא עידוד של בני משפחת המלוכה או שרי הממשלה באצטדיון.
הודעתה של מיי כי השימוש בגז העצבים היא "שימוש בלתי חוקי בכוח של רוסיה נגד בריטניה" יכולה גם לספק הזדמנות לברית נאט"ו לנקוט צעדים חריפים משלה בתוקף הערבות ההדדית של המדינות החברות במקרה של התקפה.
התרעות פיקוד העורף