למרות שזנדברג עצמה לא חשודה במעורבות במהלך נגדה, הרבה ביקורת מופנית - ולא בלי צדק, כלפי היו"רית הטרייה, שעשתה בחוכמה שהוציאה הודעת התנצלות כנה וארוכה אל פעילי המפלגה, על מה שהיא הגדירה טעות בשיקול דעת, על שיתוף פעולה עם אחד מהאנשים שהובילו את קמפיין הכפשת השמאל בשיא הכוח, והפיכתו של צד פוליטי שלם בישראל למוקצה. בהודעת ההתנצלות לא התייחסה זנדברג להיבטים האחרים של הפרשה, כמו הספק שקר לעיתונאים או אף החשד שמדובר בעבירה על חוק מימון מפלגות, אך נראה שהדבר העיקרי שיידבק בה זה כתם התמימות. אם במילון הייתה הגדרה לטעות של טירונים, אז היא הייתה "פוליטיקאית מהשמאל שסומכת על קלוגהפט בחינם", אך זנדברג היא לא פוליטיקאית חדשה, היא מכהנת כחברת כנסת מטעם מרצ זה חמש שנים, ולפני כן הייתה חברת מועצת העיר תל אביב-יפו ויועצת פרלמנטרית של חה"כ רן כהן.
בסופו של יום סוער במפלגת השמאל, שאמנם מחזיקה בחמישה מנדטים, אך פעמים רבות רבה כאילו יש לה לפחות 50 חברי כנסת, נראה שתקוותיהם של רבים שחילופי הדורות במרצ עם היבחרה של זנדברג לראשות המפלגה יביאו, לפחות באופן זמני, לשקט פנימי ולסיום המלחמה הגושית במפלגה, בעיקר אחרי התייצבותם של כל חברי הכנסת של מרצ, למעט ח"כ עיסאווי פריג', מאחוריה במהלך הפריימריז, נכזבו מהר מהצפוי. וכל מה שנותר הוא אדם אחד שצופה מהצד בהנאה על מלכודת שהצליחה מעל למצופה.