המהלך של נטלי פורטמן מייצג את התקופה: לכאורה מעשה מצפוני, שנוקט עמדה אמיצה ומנומק במילים גדולות, אך בפועל מהלך אינפנטילי. אינפנטילי כי מדובר במעשה לא לגמרי ברור, שלא חשבו עליו יתר על המידה לפני שהוציאו אותו לפועל. פורטמן שכחה את מה ששכחו רבים בעידן הסלבס לרגע, שמקדש רק את מספר הלייקים שתקבל התמונה הבאה באינסטגרם. יש אחריות בלהיות מוביל דעה - רק שלמרבית מובילי הדעה של היום יש רצון להתבטא, בלי לקחת אחריות על ההתבטאות. מעבר למוניטין האישי, למעשה של אדם ידוע יש השלכות. אדם אחראי מביא אותן בחשבון לפני מעשה, מהסיבה הפשוטה שהן קיימות. פורטמן, למשל, אמרה שהיא לא תומכת ב־BDS, אבל בפועל ה־BDS חגג עליה.

היא גם לא באמת הסבירה מה חורה לה במדיניות נתניהו, או מה קרה בחודשים הספורים מאז שנתנה הסכמתה להשתתף בטקס הפרס, ופתאום התחרטה. היא התקוממה כמו ילדה קטנה כי "פירשו אותה לא נכון", אבל לא דאגה לפרש את עצמה. כך מתנהג מובל דעה, לא מוביל דעה. הוא לא יודע בדיוק למה, פשוט יודע שזה נכון כרגע לנקוט עמדה מסוימת כי יש קהל מסוים שיריע.

פורטמן, עם כל הכבוד, בעוד שבוע תישכח. מה שמעניין הוא התופעה, שלא תישכח כל כך מהר: לישראל יש בעיית הסברה קשה. היא קיימת כבר 20 שנה בערך, אז בבקשה, אל תיראו מופתעים. נחמד להגיב באימפולסיביות מהמותן, לקבל לייקים ולחשוב שבכך נפתור דברים, וזו הדוגמה שמספקים לנו גם נבחרי הציבור שנשבו בקסמי הסלב לרגע. גם להם יש קהל מסוים שמריע. אבל איך באמת פותרים את בעיית ההסברה?



אם לא נתעלה על האגו ונפצח את בעיית ההסברה מול הקהל הליברלי, נאבד חלק ניכר מכוחנו, הטמון בקשר החשוב עם יהדות ארצות הברית. יש שחיקה בתמיכה בישראל בקרב יהודים דמוקרטים, שמהווים 70% מיהדות ארצות הברית, ובעיקר בקרב צעירים. אם לא נשכיל לפתור את זה בצורה טיפה יותר חכמה מלומר שהליברלים מטומטמים, יהיו לכך השלכות. גם לתגובה האינפנטילית שהוציא הליכוד לפורטמן יש השלכות, והן פוגעות בישראל. אז מה אם יש קהל מסוים שמריע? מה שחשוב הוא לפתור את הבעיה, לא להסביר שאחרים הם אלה שאשמים בה.

עזבו את ההשלכות ברמת לובי פוליטי, סיוע, תרומות - יש גם השלכות לגבי אחדות העם היהודי בעולם. חלק מהתפקיד שלנו כמדינת היהודים הוא לשמור עליה. אי אפשר להטיף לחשיבות המדינה היהודית, ובמקביל להוקיע מחצית מהיהודים בגלל דעתם הפוליטית.

אומנם מתאים לטמפרמנט המקומי לפסול מיד את כל מי שקונה את הפרופגנדה האנטי־ישראלית, אבל הדרך לפתור את זה היא לא להתלהם ולהוקיע, אלא להסביר את האמת. התמונות שפורסמו בעיתונות המקומית, של ילדים שנשלחים לקו החזית בהפגנות חמאס בעזה, הן תמונות שאנחנו צריכים לדאוג להפיצן. אם לא נצליח, זה כישלון שלנו, לא של הליברלים. שינוי תפיסה תלוי בעבודה קשה, סיזיפית, עקבית, סבלנית. כן, יהיו כאלה שלעולם לא ישתכנעו, אבל רבים סתם נגררים אחרי הפרופגנדה בלי להבין אותה, כמו פורטמן. אם נמצא את הדרך להסביר להם, הם ישנו את דעתם.