פעם אחר פעם יו”ר הרשות הפלסטינים מחמוד עבאס חופר בעצמו את הבור שאליו הוא נופל. הפעם עומד על הפרק נאומו בכינוס המועצה המרכזית של אש”ף ברמאללה על הנסיבות שהביאו לאנטישמיות, לפוגרומים ובסופו של דבר לשואה. התגובות בארץ ובעולם למילים הללו היו קשות, ובצדק. אין להשלים עם אנטישמיות באשר היא.

לצערנו הרב, הדעות של יו”ר הרשות הפלסטינית ביחס ליהודים בכלל וביחס לזכותם על חלק מחלקיה של ארץ ישראל רווחות גם ברשות הפלסטינית וגם בעולם הערבי כולו. בעיתונות הפלסטינית מתפרסמות לא פעם עלילות דם מזעזעות; בעיתון המצרי “אל־אהראם” טוענים שישראל יצרה את דאעש על מנת לפגוע בעולם הערבי; בטלוויזיה משודרות סדרות אנטישמיות שמספרות את סיפורם של יהודי מצרים שחוזרים אל ארצם על מנת לרגל אחרי המצרים; הקשר בין היהודים לארץ ישראל מוכחש על ידי אנשי דת מוסלמים ברחבי המזרח התיכון; והדעה הרווחת בעולם הערבי היא שציונות היא פרויקט קולוניאליסטי שנועד לפגוע בערבים.

החל משנות ה־80 התפרסמו בעיתונות המצרית ידיעות שהאשימו את המומחים הישראלים בהרעלת מי הנילוס. לאחר 30 שנים, אבו מאזן יוצא עם האשמות זהות נגד המתנחלים בגדה המערבית. מה על מדינת ישראל לעשות? האם תוכל לחנך מחדש את מיליוני המצרים, הירדנים, הפלסטינים, התוניסאים ואחרים? האם תוכל לבודד את הפלסטינים מאותו מרחב תרבותי רווי אנטישמיות שבו הם חיים? התשובה היא, כמובן, לא. חשוב להיאבק באנטישמיות ובהכחשת שואה הקיימת בספרי הלימוד הפלסטיניים – את זה ניתן לדרוש מהגורמים שמממנים את הספרים האלה באירופה ובעולם. אך גם אם יוחלפו כל ספרי הלימוד וישתנו תכניו של הערוץ הפלסטיני, הנרטיב יישאר אותו נרטיב.

אנטישמיות באירופה. צילום: טוויטר

כידוע, בעבר ישראל חתמה עד כה על הסכמי שלום עם שתי מדינות ערביות, מצרים וירדן, למרות הכחשת שואה ואנטישמיות שרווחות שם בחוגים האינטלקטואליים, באקדמיה, בעיתונות ובאיגודים המקצועיים. גם כאשר אנו באים לדון על המצב ברשות הפלסטינית, העמדות הבעייתיות של אבו מאזן ורעיו בהנהגה הפלסטינית אינן מהוות סיבה הגיונית להמשך שליטה על עם אחר. למה שמישהו שנפגע מאבו מאזן ירצה לחיות איתו במדינה אחת? הרי גם אם לא ניפרד מהפלסטינים, הם לא יהפכו לציונים ולאוהבי יהודים.

במקביל, חייבים להעצים את המודעות בעולם לאנטישמיות הרווחת במזרח התיכון כולו, לא רק אצל הפלסטינים. חייבים לדון בנושא הזה עם השליטים הערביים ולשים את הנושא הזה בראש סדר היום מול כל מדינה הרוצה להתקרב לישראל. הביקורת על האנטישמים באשר הם חייבת להיות ברורה וצלולה, כי מי יעמוד נגד הגל העכור הזה אם לא מדינת ישראל.

הכותבת היא חברת כנסת מטעם המחנה הציוני

נאום אבו מאזן דורש מאיתנו להעלות בעולם את המודעות לאנטישמיות

העמדות הבעייתיות של אבו מאזן ורעיו בהנהגה הפלסטינית אינן מהוות סיבה הגיונית להמשך שליטה על עם אחר. למה שמישהו שנפגע ממנו ירצה לחיות איתו במדינה אחת?