מאז ומתמיד משמשת הדיפלומטיה ככלי ביטוי מרכזי של מדיניות ואסטרטגיה של מדינות. מכאן שהדיפלומטיה משרתת בראש ובראשונה אינטרסים לאומיים בכלל תחומי העניין הציבורי - ביטחון, יחסי חוץ בילטרליים ומולטילטרליים, כלכלה, הסברה, תרבות ועוד. מטבע הדברים, עיקר הפעילות הדיפלומטית מתקיימת הרחק מעין התקשורת תוך העברת מסרים חשאיים. אך עם המצאת המצלמה, וביתר שאת בעידן הטלוויזיה והתקשורת הדיגיטלית, יצאה הדיפלומטיה גם למישור הציבורי ומנהיגים ומדינות משתמשים במה שניתן לכנות "דיפלומטיה ויזואלית" או "חזותית" להעברת מסרים חדים ומהירים לתועלת פוליטית.

דיפלומטיה חזותית מתוכננת ומבוצעת כראוי מאפשרת להעביר מסרים חיוביים או שליליים, ידידותיים או מאיימים באופן מרומז או בוטה - מבלי להסתכן בביקורת או בתגובות נגד ממשיות. כיום, נוסף להודעות רשמיות ומנוסחות היטב היוצאות ממשרדי דוברים רשמיים, משתמשים מנהיגי העולם בדפי הפייסבוק ובציוצים, שחלקם פרועים וחסרי אחריות.

הדיפלומטיה הוויזואלית בהתגלמותה זכורה מהצילום שהזמין הנשיא האמריקאי לשעבר אובמה והתפרסם בכל העולם, שבו הוא נראה מנהל שיחת טלפון עם ראש הממשלה נתניהו כשרגליו על השולחן וסוליות נעליו מופנות למצלמה - דבר הנחשב להשפלה אולטימטיבית בעולם הערבי והמוסלמי. כאן חייב אני להודות כי התנהגות זו של אובמה הייתה ההשראה לתפאורה שהכנתי לפגישת הנזיפה עם השגריר הטורקי ב־2010. הכוונה הייתה לייצר תמונה חמורת סבר הטובה מאלף מילים, אולם המילים המיותרות שהוקלטו בטעות גרמו לתקלה המיותרת שעליה לקחתי אחריות מלאה, כולל מכתב הסבר שהוקרא על ידי הנשיא הטורקי ארדואן קבל עם ועדה באנקרה.

דני אילון עם השגריר הטורקי. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
 



דיפלומטיית ההשפלות שבה החלו הטורקים עם החיפוש הגופני בשגרירנו באנקרה כאילו היה אחרון הפושעים או איום ביטחוני, וכל זאת לעיני התקשורת שהוזמנה מראש, מהווה שיא שלילי ומכוער. מעניין לראות אם יתנצלו הטורקים על כך, כמו שישראל התנצלה כדי לסיים את משבר המרמרה. ולסיום, הפילוסוף הצבאי פון קלאוזביץ אמר כי המלחמה היא המשך הדיפלומטיה באמצעים אחרים, ומכאן שדיפלומטיית ההשפלות בסופו של דבר עדיפה עשרות מונים על התנגשויות צבאיות ופעולות עונשין כלכליות.



הכותב הוא סגן שר החוץ לשעבר ומייסד ארגון ההסברה "האמת על ישראל"