בתוך ההמולה התקשורתית הגדולה בעקבות האירועים בגדר הגבול עם רצועת עזה, אנו שומעים האשמות הן מכיוון ההנהגה הפלסטינית והן מחברי הכנסת הערבים־ישראלים וגורמים אחרים, שלפיהן כוחות צה"ל מבצעים "טבח שרירותי ומכוון נגד אזרחים פלסטינים חפים מפשע, המקיימים הפגנה שקטה ושלווה ליד הגדר". להמולה זו ניתן לצרף את הגינויים הצפויים מקרב הדמויות המוכרות לנו בקהילה הבינלאומית: מזכ"ל האו"ם, פדריקה מוגריני האחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, וכמובן "חובבי ציון" הידועים והקבועים - נשיא טורקיה ארדואן וממשלת דרום אפריקה, שלא מחמיצים כל הזדמנות להאשים את ישראל. 
 

האשמות אלו מפליגות אף לתחום של המשפט הבינלאומי. ישנם הטוענים כי חיילי צה"ל מבצעים פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות של הזכויות ההומניטריות של העם הפלסטיני ושל אמנות ז'נבה השונות בדבר הדין הבינלאומי. בנוסף להאשמות הללו, מתווספת גם האשמה בדבר הפעילות הימית של חיל הים הישראלי, המונע כניסת כלי שיט לחופי עזה - דבר המוצג כהפרת הדין הבינלאומי ואף כאקט של "פיראטיות".
 

ברור שאותם מבקרים מתעלמים, בכוונה או שלא, מהאלימות הפלסטינית ליד הגדר, המביאה את כוחות צה"ל לממש את זכותם וחובתם להגן על ריבונותה של ישראל ולמנוע חדירות ומעשי טרור. כמו כן, ברור שההפגנות הן רחוקות מלהוות "פיקניק" הפגנתי של שלום, כפי שהפלסטינים מנסים להציג לכל העולם. ניסיונות להרוס את הגדר ולחדור לשטח ישראל, זריקת בקבוקי תבערה, הצמדת מטעני חבלה לגדר, שיגור עפיפוני תבערה המציתים את השדות ועוד. פעולות אלו רחוקות מלהיות מוגדרות כאקט "של שלום". 

 חיילי צה"ל בגבול רצועת עזה. צילום: AFP
 



חשוב לזכור כי אין זו הרשות הפלסטינית, אלא חמאס שמארגן את האלימות. אך ההנהגה הפלסטינית קפצה על העגלה במהירות בזק ומצהירה בראש חוצות על כוונתה לגשת אל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על מנת להגיש תלונות נוספות נגד בכירים וקצינים ישראלים. זאת לאחר שההנהגה הפלסטינית הפכה את בית הדין הזה, בניגוד לייעודו, לרצונו ולחוקתו, למעין "טריבונל חצר" פלסטיני, בתקווה להביא לכתבי אישום נגד ישראלים. 
 

אך מה שהפלסטינים אינם מבינים הוא שבית הדין הפלילי הבינלאומי הוא בית דין המורכב רק ממדינות, וסמכות שיפוטו מוגבלת לפשעים אמיתיים – החמורים והרציניים ביותר על פי חוקתו – שהתבצעו בשטח ריבוני של מדינות. אומנם הפלסטינים טוענים, על סמך החלטה בלתי מחייבת של העצרת הכללית של האו"ם, שהם מדינה בעלת שטח ריבוני הכבוש על ידי ישראל, אך שופטי בית הדין טרם פסקו אם בכלל יש להם זכות עמידה, האם הם אכן מדינה, ואם, בטרם ההגעה להסדר קבע עם ישראל, יש להם שטח ריבוני מוגדר שבו ניתן לממש את סמכות השיפוט.
 

ההאשמות בדבר "פיראטיות" ומצור ימי לא חוקי לא פחות מצוצות מן האצבע. האו"ם, בדוח רשמי שיצא בעקבות פרשת האוניה "מאווי מרמרה", קבע שהסגר הימי הישראלי על רצועת עזה מוצדק לגמרי לאור האופי האלים של משטר החמאס בעזה והאיום הצבאי כנגד ישראל. קל מאוד לכל המבקרים לקפוץ ולהאשים את ישראל. זאת הכוונה של חמאס. אבל מן הראוי היה לו אותם המבקרים היו בוחנים את התשתית המשפטית לטענותיהם בטרם הם מטילים האשמות חסרות שחר.

הכותב הוא מנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ