מצבו הבריאותי של מחמוד עבאס בן ה־83, כפי שניתן להבין מאשפוזיו האחרונים, מעורר באופן טבעי את השאלה: האם ישראל ערוכה ליום שאחרי אבו מאזן? במציאות הזו עלול להתפתח ברשות הפלסטינית כאוס מלווה במאבק לא פשוט על ההנהגה, שעשוי להשפיע על יחסי ישראל והרשות. אבו מאזן אומנם דאג לא אחת להציג עמדות אנטישמיות קשות ואף מכחישות שואה, אבל מאידך, לאורך כל דרכו בהנהגת אש"ף וכנשיא הרשות הפלסטינית הביע התנגדות למאבק אלים וגינה פעולות טרור.
מאז שאבו מאזן נבחר לנשיא הרשות ב־9 בינואר 2005 לא התקיימו ברשות בחירות. הבחירות האחרונות שהתנהלו ברשות היו לרשויות המקומיות ב־13 במאי 2017. גם בחירות אלה היו מוזרות, כשמתוך 326 רשויות הן נערכו רק ב־145 רשויות והתקיימו רק ביהודה ושומרון, כשחמאס בעזה מנע שם את הבחירות. 53% מכלל בעלי זכות ההצבעה בחרו בבחירות הללו במועמדי פת"ח, שזכו במרבית המושבים של הרשויות המקומיות.
לצד דחלאן, אפשר לראות במאבק הזה על הירושה את יריביו, ג'יבריל רג'וב, כיום יו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל; מוחמד אלעאלול, סגנו ויד ימינו של אבו מאזן; מאג'ד פרג', איש סודו של אבו מאזן, בעל אות כבוד של הממשל האמריקאי על תרומתו ללכידת מנהיג אל־קאעידה, נזיה עבד אל־רחמן נביה רוקאעווי; ונביל שעת', מוותיקי ובכירי אש"ף. אין ספק שברגע האמת יצוצו מועמדים נוספים, אבל הפוקוס צריך להיות בזמנים אלה על המעורבות ההולכת וגוברת של הטורקים בכל הנעשה ברשות הפלסטינית וברצועת עזה. לאחרונה ישנם סימנים רבים שהטורקים פועלים למעורבות ביהודה ושומרון, כמו גם ברצועת עזה. על רקע ההצהרות של ארדואן והמשבר עם טורקיה, ישראל צריכה להיות מודאגת מנשיא רשות פרו־טורקי נתמך ארדואן.