וכך, לפחות באופן רשמי, כל אחד ממשתתפי הפסגה יכול היה למצוא סיבה להיות שבע רצון מההסכם שהושג בניסיון להתמודד עם זרם הפליטים לאירופה.
אולם ברור לכולם שביצוע ההסכם רחוק מלהיות מובטח, בעיקר משום שהוא תלוי ברצונם הטוב של כל הצדדים. לפי ההצהרות הראשונות שנשמעו אחרי החתימה, הקרעים הראשונים כבר מתחילים להופיע בנייר, שהדיו עליו בקושי יבש. "ההסכם כל כך עמום, עד שקשה לראות איך ניתן ליישמו", נאנח דיפלומט בכיר בבריסל.
כמו כן, הפסגה הטילה גם על נציבות האיחוד "לבדוק בהקדם את עקרון הקמתן של פלטפורמות אזוריות" לנחיתת המהגרים. כלומר, במדינות מחוץ לאיחוד, במיוחד בצפון אפריקה ובבלקנים. אבל אותן, כמובן, אירופה אינה יכולה להכריח לעשות דבר ללא תמורה הולמת. לוב, מרוקו, אלבניה ותוניסיה כבר מיהרו להודיע על סירובן.
התרעות פיקוד העורף